הצגת תפריט 
האוטובוסים - מסיעי ההמונים
בגיליון של קואופרטיב אגד מאוקטובר 1981 נכתב: "האוטובוסים יישארו שנים רבות מסיעי ההמונים שלנו." כך אמר סגן שר התחבורה דוד שיפמן ז"ל בסיור שערכו לכבודו חברי הנהלת החברה במיתקני אגד. ואכן, עברו מאז 38 שנים, והאוטובוסים עדיין מסיעים המונים.
ישנן מדינות שלהן רכבות עיליות ורכבות תחתיות מקדמת דנה, וגם בהן חוזרים אל האוטובוסים. האוטובוס גמיש יחסית, קל תנועה, זמין ומתאים לשרת אזורים מרוכזים.
בישראל הקטנה כבישי רוחב רבים. הכבישים קצרים, ומחברים יישובים סמוכים זה לזה. אבות מייסדי התחבורה הציבורית דאגו שלכל יישוב יגיע אוטובוס. נהגי אגד היו מגיעים ליישובים הנידחים על פי לוח הזמנים גם אם לא היו נוסעים.
אנו חיים בעידן אחר, כמות עצומה של רכבים מילאה את הארץ. הכבישים סתומים, ובמקום לנוע - עומדים. המצב חמור. מי פילל כי את נתיבי איילון יעברו כ-850 אלף רכבים מדי יום.
באין מוצא מהפקקים קיבלנו את הקורקינטים, ואלו השתלטו על המדרכות ודורסים את הולכי הרגל. הקורקינטים אינם יכולים למלא את מקומם של מסיעי ההמונים. אוטובוס אחד מחליף 50 קורקינטים. האוטובוס היה כלי ההסעה ההמוני בארץ הזו, וכך יישאר גם אחרי שנתעורר מחלום הרכבות.
ארגון חברות ההסעה קורא לממשלה שתקום להמשיך לפתח את התשתיות, לבנות כבישים ומחלפים, לחזק את חברות ההסעה ולכוון את הנוסעים אל שירותי ההסעה ההמונית.
מבקר המדינה קטל את התחבורה הציבורית
דוח קטלני, מייאש ומוגזם של מבקר המדינה על שירותי התחבורה הציבורית, תורם להשנאת הנסיעות באוטובוסים.
אין מתום בדוח שחיבר מבקר המדינה על שירותי התחבורה הציבורית. הכול גרוע. יש מי שחוגגים למקרא הדוח, יש מי שתמהים על תוכנו, ויש מי שסבורים שהמבקר סתם את הגולל על שירותי התחבורה הציבורית. במקום לקרב את האזרחים לאוטובוסים, הוא שולח אותם לפקקים.
ב"ועידת ישראל לנדל"ן" של עיתון "גלובס", נשאל ח"כ יואב גלנט על מצב התחבורה הציבורית בהתייחס לדו"ח מבקר המדינה. הוא השיב בנימה אופטימית, וציין את ההשקעות הגדולות שנעשו.
השיח הציבורי הנוגע לתחבורה ציבורית רחוק מלתאר נכון את מצבה. מרבית התרעומת היא על עומסי התנועה, שהם יצירה של אזרחים שרואים במכונית האישית כלי תחבורה נוח ומהיר.
לפניכם דוגמה מפרסום בארצות הברית, בתרגום לעברית. "גלובס", 12 במרס 2019: הפורום הכלכלי העולמי מעריך כי הפקקים בארה"ב ב-2018 עלו לנהגים האמריקנים 87 מיליארד דולר של פריון עבודה אבוד... הגודש עלה לכלכלה האמריקנית בכללותה 305 מיליארד דולר. נהג בבוסטון מאבד בממוצע 2,091 דולר בשנה בגלל עומס תנועה. בין הפתרונות מוצע להטיל מס על בנזין.
הפקקים והעומסים בכבישים הם מכה עולמית במדינות שבהן מרבים לרכוש רכב, כמו ישראל. בדו"ח שפרסם מבקר המדינה הוא כותב, כי שר התחבורה לא נענה להחלטות הממשלה להטיל מספר הגבלות על האזרחים, בהן אגרת גודש. רק הטלת מגבלות על השימוש ברכב פרטי תעצור את כמות המכוניות שעולות מדי שנה על הכבישים בארצנו.
בהערכת מצב של ארגון חברות ההסעה בישראל, חוזרים ומדגישים כי התשובה לגודש היא האוטובוסים, ומציעים את שירותי הארגון לשיפור שירותי התחבורה הציבורית. יו"ר ארגון חברות ההסעה, שמריהו ארביסמן, ומנכ"ל הארגון, שוקי שדה, ממליצים למשרד התחבורה לשווק לציבור את האוטובוס ככלי תחבורה מועדף על פני המכונית הפרטית, ולדרבן את הציבור לנסוע לעבודה בנסיעות מיוחדות המוזמנות על ידי מקומות העבודה.
לא השחרתם של שירותי התחבורה תשנה את המצב. דרוש מהפך ביחסם של קובעי המדיניות ושל מי שמשפיעים על דעת הקהל לאופן ההצגה של שירותי התחבורה הציבורית בפני הנוסעים. הדברים, כפי שהם נעשים כיום, גורמים לאזרח להדיר רגליו מהאוטובוסים.
תחבורה ציבורית מקומית
לפניכם נתונים על מצב התחבורה הציבורית בארץ, מתוך מאמר ב"גלובס", 22-21 במאי 2019, מאת דובי בן גדליה: מחיר הקווים הירוק והסגול - 30 מיליארד שקלים; התחבורה הציבורית בישראל במציאות משברית; 15 אלף מכוניות חדשות עולות מדי חודש על הכביש; מיסוי גודש, אגרת גודש - נושא בוער, אלא שעל פי מבקר המדינה, השר כץ לא רצה לציית להחלטת הממשלה ולהפעיל אגרת גודש; באוצר וברשות המיסים מגבשים תוכנית אופרטיבית להפעלה של אגרת גודש בהיקף ארצי, עם דגש בגוש דן; עניינה של התוכנית הוא טכנולוגיות נדרשות, גביית מס דיפרנציאלי, מקום הרכב, שעת הנסיעה והנסועה; יש הסכמה כי מס גודש יכה בשכבה החזקה, אלה שמחזיקים רכב צמוד, כ-300 אלף נהגים במגזר העסקי, בהם 11 אלף עובדי מדינה - כל אלה מתנגדים לאגרת גודש; העלות של קו הרכבת אשדוד - אילת היא מיליארד שקלים.
עמכם הסליחה
