עתירה מנהלית של מכון רישוי נגד אגף הרישוי
מכון הרישוי בסט טסט בגבעת שאול בירושלים הגיש עתירה מנהלית נגד החלטת משרד התחבורה, רשות הרישוי, להתליית כתב ההרשאה שלו למשך 35 ימים. הרשות החליטה לסגור את המכון לפרק הזמן האמור, ולהתנות את חידוש כתב ההרשאה בהמצאת תוכנית לתיקון הליקויים בהתנהלותו. נוסף על כך הוחלט להתלות על תנאי את כתב ההרשאה של המכון לשישה חודשים למשך שנה מיום סיום תקופת ההתליה, ולהתלות את תעודת הבוחן של המנהל המקצועי של המכון ל-35 ימים.
בעתירה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים נטען, כי החלטת משרד התחבורה, שנועדה לחסל את המכון ובכך לגרום נזק כלכלי של מיליוני שקלים, היא פועל יוצא של ניגוד עניינים חמור ואף מעבר לכך. ניגוד העניינים הוא תולדה של קשר אישי וקרוב, ואף חשוד ביחסי שוחד, בין רפי אלישע, שהיה המפקח האזורי על מכוני הרישוי בירושלים ובדרום, ופיקח בין השאר על מכון בסט טסט, לבין אבי גלנצר, יו"ר איגוד מכוני הרישוי בישראל, אשר הוא בעל מכון רישוי מתחרה לזה של בסט טסט, טסטלין, ואשר גם הוא היה מפוקח על ידי רפי אלישע, שעבר לשמש ראש תחום תחזוקה במשרד התחבורה.
אילוסטרציה
לטענת בסט טסט, אלישע הוא האחראי המרכזי, אם לא הבלעדי, על ייזום התלונות מושא השימוע שנערך למכון, וכן על רקימתן, ארגונן וגיבושן לידי כתב העמדה לדין משמעתי. בלעדיו לא היה בא לעולם הליך השימוע, וספק אם הייתה נכתבת תלונה אחת נגד המכון. בין אלישע לגלנצר קיים קשר אישי, ונראה כי גלנצר מימן לאלישע ולמשפחתו חבילת נופש בטורקיה.
עוד נטען בעתירה, כי החלטת משרד התחבורה להתלות את כתב ההרשאה נסמכת על "הפרות נוהל" כביכול שאין בהן ולא כלום. ברוב המקרים לא נעשתה הפרה של הנוהל, לא ברוחו ולא בתכליתו, וכמובן שאין בסיס עובדתי לאותן הפרות נטענות, אלא גיבוב מכוון של טענות שאלישע פעל כדי לייצר מהן "תלונות", שעל בסיסן הועמד מכון בסט טסט לשימוע וניתנה ההחלטה האמורה נגדו. למעשה מדובר ב"ליקויים" שרובם ככולם נמצאו לכאורה בפעילות המכון כבר לפני מספר שנים ומאז ועד היום לא חזרו על עצמם, וברובם המכריע ה"ליקויים" הם מנהליים-טכניים-פרצדורליים, לא מהותיים ולא בטיחותיים.
לטענת בסט טסט, התניית הפעילות במכון בהגשה ובאישור של תוכנית לתיקון ליקויים על ידי משרד התחבורה היא אמצעי לעיכוב חידוש כתב ההרשאה לפרק זמן ממושך, שהרי הדבר נתון לשיקול דעתו של המשרד. עד להחלטה בעתירה ביקש מכון טסט בסט מבית המשפט להורות על עיכוב כניסתה לפועל של החלטת משרד התחבורה על התליית כתב ההרשאה.
בקשה לצו פירוק ליורודרייב
החברה הציבורית אס.אר.אקורד, המספקת שירותי מטבע, מבקשת מבית המשפט המחוזי בתל אביב להוציא צו לפירוקה של חברת יורודרייב ניהול ציי רכב מתל אביב בטענה לאי פירעון חוב בסך 450,000 ש"ח. החברה, שנוסדה בחודש יוני 2001, עוסקת בליסינג תפעולי לשוק העסקי ולשוק הפרטי, בהשכרת רכב, מסחר ברכב מיד ראשונה וטרייד אין. בעלת מניותיה היא חברת א.ד.י אייל רכב מתל אביב.
בבקשה נאמר, כי בסוף חודש ינואר השנה ניתן בבית משפט השלום בתל אביב פסק דין שבמסגרתו חויבה יורודרייב לשלם לאס.אר.אקורד כ-450,000 ש"ח, אך היא שילמה רק חלק מהחוב. לטענת התובעת, על יורודרייב לשלם לה את כספי התמורה שנתקבלה אצלה ממכירת רכב אשר נרשם עליו משכון לטובתה במסגרת הסכם למתן שירותי מטבע וניכיון שיקים. נסיבות אלה, בהן יורודרייב אינה פורעת את חובה כלפיה גם בחלוף המועד הנקוב במכתב ההתראה לפני נקיטת הליכים ששלחה לה, ואף לא הציעה לקיים הידברות בנוגע לפירעון חובה, מלמדות על חדלות פירעונה, שהרי אין הסבר להתנהלותה.
אילוסטרציה
בתגובתה לבקשת הפירוק טענה יורודרייב, כי הבקשה הוגשה בטרם עת, שלא לצורך, ותוך הסתרת מידע מהותי רלוונטי מבית המשפט. לטענתה, אס.אר.אקורד הגישה בקשה לתיקון טעות בפסק הדין, ובהסכמתה ניתנה ב-12 בפברואר 2020 החלטה המתקנת את הטעות. על כן התאפשר לפעול לגביית פסק הדין רק לאחר יום 13 במרס 2020, ולא היה מקום להגשת בקשת הפירוק. לפיכך דינה להידחות. יורודרייב הוסיפה, כי הגשת הבקשה גרמה לה נזקים אדירים לאחר שהדבר נודע בקרב תאגידים בנקאיים המנהלים את חשבונותיה, לקוחותיה וספקיה. דירוג האשראי שלה נפגע מאוד, והפגיעה מסבה לה נזקים ישירים ועקיפים רבים, ייתכן אף בלתי הפיכים. לטענתה היא חברה אמידה, אשר מחזוריה נאמדים במיליוני שקלים, ובכוונתה להגיש ערעור על פסק הדין ובקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין עד להכרעה בערעורה.
עמכם הסליחה