תקן הינו מסמך המספק דרישות, מפרטים, הנחיות או מאפיינים שניתן להשתמש בהם בעקביות כדי להבטיח שחומרים, מוצרים, תהליכים ושירותים יהיו מתאימים למטרתם. התקנים הראשונים בענף הבנייה היו תקנים של ייצור ברגים על מנת שכל הברגים והאומים במידה ספציפית יהיו בעלי אותה מידת תבריג.
לתקינה המודרנית מטרות נוספות מעבר לאחידות מוצרים, כגון: בטיחות המשתמש והסביבה והגנת הצרכן והקהילה. האנשים הכותבים את התקנים ומובילים את הליך התקינה בעולם הם אותם אנשים וגופים הזקוקים לתקנים ויש להם אינטרס בפרסומם. מדינות רבות מאמצות מסמכים אלו לפי צרכיהן וכך הם הופכים לרגולציה. תקנים קיימים בתחומים רבים, וביניהם: מזון, מתקני משחק, תחבורה, מוצרי צריכה, אנרגיה, איכות הסביבה, ציוד רפואי וכמובן ענף הבנייה.
גופי התקינה בעולם הינם גופים עצמאיים, לא ממשלתיים, המאגדים בעלי מקצוע מתחומים שונים לכתיבת תקנים אשר ישרתו את התעשייה הזקוקה להם. מכון התקנים הישראלי (מת"י) הינו הגוף היחיד בישראל אשר רשאי לפרסם תקנים בישראל.

גופי תקינה בענף הבנייה הבינלאומי

ISO הוא ארגון התקינה הבינלאומי המפרסם תקנים הנכתבים על ידי נציגים ובעלי מקצוע ממדינות שונות. התקנים המפורסמים על ידי ארגון זה מתחילים באותיות ISO.
CEN הוא שמו של ארגון התקינה האירופאי, המאגד ארגונים לאומיים מ-34 מדינות אירופה. התקנים המפורסמים על ידי ארגון זה מתחילים באותיות EN.
בארצות הברית, הארגון האמריקני לבטיחות אש נקרא NFPA. רוב תקינת בטיחות האש בארץ מבוססת עליו ומאמצת תקנים שלו.
ASHTO הוא ארגון אמריקני נוסף המפרסם תקנים הנוגעים לתחבורה ולמערכות כבישים ובגרמניה, שמו של ארגון התקינה הגרמני הוא DIN. מספר תקני תכן מבנים מבוססים על התקנים שלו.

מכון התקנים הישראלי

כאמור, מכון התקנים הישראלי (מת"י) הינו הגוף היחיד בארץ הרשאי לפרסם תקנים ופעילותו מעוגנת בחוק התקנים (חוק התקנים, תשי"ג-1953), אשר קובע את דרך פעולתו ואת הרכבי ועדות התקינה. בשונה ממדינות מפותחות בעולם המערבי, מעורבותם של משרדי הממשלה בישראל ניכרת בוועדות התקינה, והם מהווים חלק אינטגרלי וקבוע בוועדות.
הגוף המנהל את מכון התקנים הינו הוועד הפועל, אשר חבריו הינם נציגים של: משרדי הממשלה, התאחדות התעשיינים, התאחדות הקבלנים בוני הארץ, איגוד לשכות המסחר (היבואנים), התאחדות הצרכנים, ההסתדרות והמהנדסים והאדריכלים. תפקידי הוועד הפועל כוללים: מינוי בעלי תפקידים במכון, לרבות מנהל כללי למכון, ניהול נכסי המכון, אישור תקציב המכון וקביעת המדיניות שלו. נוסף לכך, הוועד הפועל ממנה נציגים החסרים בוועדות המרכזיות, בהתאם להרכבן הקבוע בחוק התקנים.

הוועדות המרכזיות הן הוועדות המקצועיות העליונות לנושאי התקינה. בין נושאי התקינה נכללים: בניין, חשמל, מים ותברואה, מזון, רכב ועוד. הוועדה המרכזית ממנה את הוועדות הטכניות הפועלות תחתיה ואת תכנית העבודה שלהן. תחת כל ועדה מרכזית פועלות ועדות טכניות, הדנות ספציפית בתקנים שבתחומן. הוועדות הטכניות רשאיות (אך לא חייבות) למנות ועדת מומחים לנושא ספציפי, אשר תפקידה לייעץ לוועדה הטכנית.
באתר מכון התקנים ניתן למצוא את רשימת ועדות התקינה, חבריהן, מועדי התכנסותן ופרוטוקולים של הישיבות.

כיצד כותבים תקן?

בעל עניין בתקן, מגיש בקשה מנומקת לוועדה המרכזית ובה פירוט הצורך בכתיבת התקן/עדכונו (רביזיה בתקן)/הוצאת גיליון תיקון (ג"ת) לתיקון מקומי של סעיף בתקן. הוועדה דנה בבקשה ובמידה והיא נענית בחיוב, היא תכלול את הכנת התקן/ג"ת בתכנית העבודה של הוועדה הטכנית הרלוונטית. מגיש הבקשה יכול להיות משרד ממשלתי/יצרן/קבלן/יבואן או כל בעל עניין אחר. לעתים, מגיש הבקשה גם מממן את הכנת התקן.
במידה והבקשה אושרה, כתיבת התקן תבוצע באחריות הוועדה הטכנית, עליה הוטלה כתיבת התקן. לצורך כך, לרוב תוקם ועדת מומחים בנושא הספציפי, אשר תבחן תקנים קיימים ותקינה זרה אם קיימת, ו/או תכתוב תקן מקורי. לאחר סיום כתיבת התקן, הוא יועבר להליך של "ביקורת הציבור".

נוסח התקן המוצע יפורסם לעיון בעלי עניין ולציבור הרחב למשך תקופה של 60-30 יום לקבלת הערות הציבור. במשך זמן זה, כל אחד יכול להעביר את הערותיו בנוגע לתקן המוצע למכון התקנים. לאחר סיום מועד זה, הוועדה תדון בהערות שהתקבלו. הערה שאינה מתקבלת, חייבת בנימוק בכתב של הוועדה. לאחר שהוועדה תגיש דוח מפורט על הדיון בהערות הציבור, התקן יפורסם לשימוש הציבור. התקן מפורסם לתקופה של חמש שנים, ולאחר תקופה זו, יש לאשרו לחמש שנים נוספות או לבצע רביזיה בתקן.
כל שמות התקנים הישראלים מתחילים באותיות ת"י.

מעמד התקן

תקנים מייצרים סטנדרט לביצוע עבודה, מוצר או מלאכה. מעמד התקן מחולק בעקרון לשלושה: תקן רשמי, תקן מחייב ותקן וולונטרי.
תקן רשמי הוא תקן שהכריז עליו שר הכלכלה, לאחר קיום התייעצות כתקן רשמי. התקן הוא רשמי רק לאחר פרסומו ברשומות. הפיכת תקן לתקן רשמי נועדה להבטיח את הדברים הבאים:
(1) שמירה על בריאות הציבור
(2) שמירה על בטיחות הציבור
(3) הגנה על איכות הסביבה
(4) הספקת מידע, כאשר לא קיים מידע או מנגנון חלופי העשוי להקנות הגנה לצרכן
(5) הבטחת תאימות או חלופיות של מוצרים
(6) מניעת נזק כלכלי משמעותי העלול להיגרם לצרכן כתוצאה משימוש במערכות, בחומרים או במוצרים המשמשים בבנייה (להלן - חומרי בנייה), הגלויים לעין, וכן מניעת נזק כלכלי העלול להיגרם לצרכן כתוצאה משימוש בחומרי בנייה שאינם גלויים לעין.
תקן רשמי חלקית: תקן שהוכרזה רשמיות, כאמור, על סעיפים ספציפיים שלו.
תקן מחייב: תקן שהעמידה בו, או של סעיפים ממנו, מחויבת מכורח חוקים ו/או תקנות ו/או צווים. לדוגמא: חוק התכנון והבנייה וחוק מכר דירות.
תקן וולונטרי: תקן שאינו רשמי או מחייב והעמידה בדרישותיו נתונה לשיקול דעתו של היצרן/הבונה.

למה צריך לשלם על תקנים?

תקנים בכל העולם נמכרים על ידי הגופים הכותבים אותם, והם מוגנים בזכויות יוצרים של אותם גופים. הכספים המתקבלים ממכירת התקנים מממנים את פעילות התקינה, כתיבתה ועדכונה. בעקבות תביעה ייצוגית לבג"ץ בנושא רכישת תקנים, ניתן כיום לצפות (בלבד!) בתקנים הרשמיים והמחייבים באתר הצפייה של מכון התקנים, בכתובת: ibr.sii.org.il/IBRSystemWEBClient. כמו כן ניתן לצפות בכל התקנים בספריית מכון התקנים ואף לצלם חלקים של תקנים בעלות הצילום בלבד.

אימוץ תקינה בינלאומית

הוועדה לשינוי כלכלי-חברתי ("ועדת טרכטנברג") שהוקמה בעקבות מחאת האוהלים של קיץ 2011, המליצה על הקלה בנטל הכלכלי המוטל על אזרחי מדינת ישראל, באמצעות עידוד התחרות, לרבות ממקורות ייבוא, הפחתת הביורוקרטיה והגברת הסחר בין ישראל לבין העולם.

בעקבות המלצה זו, החליטה ממשלת ישראל כי תקנים רשמיים בישראל, שלגביהם יש צורך בהצגת אישור עמידה בתקן על פי צו היבוא, יוחלפו בתקנים בינלאומיים או בתקנים הנהוגים במדינות המפותחות, שלהן שווקים משמעותיים (החלטת ממשלה 4191 של ממשלת ישראל מיום 29/1/2012). כמו כן, רק תקנים בינלאומיים יוכרזו כתקנים רשמיים, אלא אם כן הממונה על התקינה במשרד הכלכלה, נתן חוות דעת מנומקת בכתב, כי אין תקן בינלאומי מתאים שניתן להכריז עליו כתקן רשמי. אם תקן בינלאומי שהוכרז כתקן רשמי ישתנה, מכון התקנים יביא את השינוי בתקן הבינלאומי לאישורו של שר הכלכלה, לצורך אימוצו בתקינה הישראלית בתוך שלושה חודשים מיום כניסתו של השינוי בתקן הבינלאומי לתוקף. השר ימנה ועדת אימוץ, שתפקידה לבחון את השינויים בתקנים הבינלאומיים. פעולתה והרכבתה של ועדת האימוץ מעוגנות בחוק התקנים. המלצת הוועדה יינתנו לאחר קבלת המלצות גורמים מקצועיים, אם יש לאמץ את השינוי בתקן הבינלאומי לשוק הישראלי באופן מלא, באופן חלקי, או לדחותו. ועדת האימוץ תימנע, ככל שניתן, מהמלצה על ביצוע התאמות לא הכרחיות בשינוי שבוצע בתקן הבינלאומי.

בישראל כיום יש כ-400 תקנים רשמיים מאומצים, שמתוכם כ-70 רשמיים באופן חלקי. יותר מ-150 תקנים קשורים לענף הבנייה.

תקינה רשמית מאומצת בענף הבנייה

לפניכם רשימת הנושאים העיקריים בהם קיימת תקינה רשמית מאומצת בענף הבנייה:
* בטיחות אש
* מערכות מים ותברואה
* מערכות חשמל
* מערכות גז פחמימני מעובה (גפ"מ)
* פיגומים וסולמות
* מערכות זיגוג, לרבות זכוכית
* בעתיד יהיו תקני תכן מסדרת Eurocode (ראו בהמשך).
על מנת ליישם את ההחלטה בוצע תיקון בחוק התקנים, המחייב אימוץ תקינה בינלאומית בתקנים רשמיים.
מעבר לתקינה רשמית, כאשר החוק מחייב אימוץ תקינה בינלאומית באופן גורף, גם תקנים שאינם רשמיים, לעתים מאומצים ו/או מבוססים על תקינה זרה. המחשבה העומדת בבסיס הליך אימוץ התקינה, הינה כי בחלק מן המקרים, לגופים במדינות המפותחות יש ידע רב יותר ויכולת כלכלית טובה יותר, לכתוב תקינה ולעדכנה. הליך התקינה הינו ארוך ולוקח לעתים מספר שנים (גם בחו"ל), אך בארץ ההליך לעתים נמשך אפילו יותר זמן מאשר במדינות אחרות.

תקנים לבנייה

בהקמת מבנה קיימים אלפי תהליכים, חומרים ומוצרים, הנדרשים לצורך הקמת מבנה/תשתית מוגמרים. תקני הבניין מהווים אחוז ניכר מכלל התקנים הישראלים הקיימים. התקינה בענף הבנייה מתקיימת במספר ועדות מרכזיות, כאשר העיקרית שבהן היא הוועדה המרכזית לתקני בניין, ותחתיה פועלות 22 ועדות טכניות האחריות על רוב תקני הבניין. נוסף לוועדה המרכזית לתקני בניין, תקנים המשפיעים על ענף הבנייה והבנייה ההנדסית, נדונים גם בוועדות המרכזיות הבאות: תקני חשמל (כגון אביזרי חשמל וכבלים), מכונות (כגון מעליות), תקני מים (כגון צינורות), הגנת הסביבה (בנייה ירוקה), תקני אנרגיה (כגון אנרגיה בבניינים ומערכות סולאריות) ותחבורה.
ישנם כ-800 תקנים ישראליים בענף הבנייה. התקנים בענף מתחלקים בעיקר לשלוש קבוצות:
*תקני תכן. לדוגמה: ת"י 466 - חוקת הבטון.
*תקני מלאכה. לדוגמה: ת"י 1872 - חיפוי באבן.
*תקני מוצרים וחומרים. לדוגמה: ת"י 1 - צמנט רגיל.
מה שמייחד את התקינה בענף הבנייה הוא, שאחוז ניכר מהתקנים מוזכר בתקנות וכי מפרט חוק המכר מחייב עמידה בכל תקן ישראלי, ככל שישנו, בכל המוצרים והמלאכות.

תקני ה-Eurocode

סדרת תקני ה-Eurocode כוללת עשרה תקנים: EN1990-EN1999, המפרטים גישה תכנונית לתכנון מבנים ועבודות הנדסה אזרחית נוספים. סדרת התקנים דנה, בין השאר, באספקטים הבאים בתכנון מבנים הנדסיים:
* תכנון שלד - כללי
* עומסים על מבנים, לרבות רעידות אדמה
* תכנון מבני בטון
* תכנון מבני פלדה
* תכנון גיאוטכני
סדרת התקנים באה להבטיח אחידות בתכנון מבנים ברחבי אירופה, והבטחת בטיחותם ועמידותם.
תקני תכן רבים ישראלים מבוססים ממילא על תקינה אירופאית. כמו כן, חלק מציבור המהנדסים העוסקים בתכנון, עובדים עם תקינה אירופאית באירופה. ועדת האימוץ והוועדות הטכניות מצאו חלקים מסדרת תקני ה-Eurocode כמתאימים לאימוץ, ועל כן פועלות ועדות במכון התקנים על אימוץ התקן וכתיבת מוספים לאומיים לתקן. התהליך אומנם יארך מספר השנים, אך בסיומו, תכן המבנים בארץ יבוצע על פי התקינה האירופאית.

לסיכום, מטרות התקנים בענף הבנייה הינן לייצר סטנדרט בנייה מינימאלי, לדאוג לבטיחות ולבריאות הציבור, לדאוג לשמירה על הסביבה ולהבטיח איכות מינימאלית של המוצר המוגמר. תקני בניין מאוזנים וטובים הם אינטרס של כלל העוסקים בענף: הרגולטור שאמון על שלום הציבור והגנת הצרכן, התעשיין והיבואן שהינם הספקים של חומרי הבנייה ומוצרי הבנייה, הקבלן המעוניין שחומרי הבנייה בהם הוא משתמש ימלאו את תפקידם ויחזיקו שנים רבות, והצרכן, רוכש הדירה, שמעוניין בקבלת דירה תקנית הבנויה על פי סטנדרטים מקובלים. ענף הבנייה סובל מנטל רגולטורי עודף, וייתכן כי יש "עודף" תקנים בענף. יחד עם זאת, אל לנו להמעיט בערכם ובחשיבותם של תקנים.

* מהנדסת אזרחית, אחראית תחום תקינה בהתאחדות הקבלנים בוני הארץ ונציגת ההתאחדות בוועדה המרכזית לתקני בניין (5100) ב-מת"י