הצגת תפריט 
מראה מקום - הכנס השנתי השמיני של המועצה הישראלית לבנייה ירוקה, עסק בנקודות שונות בערים, רחובות ובניינים המחברים אליהם רעיונות, כלים ומיזמים המבקשים להפכם ל-מקום
"אנו מעוניינים לשים דגש על מקומות במרחב שנעים להיות בהם ומאפשרים ניהול אורח חיים בריא. אנו נתמקד בתכנון שמעודד סביבת מגורים פעילה להליכה ברגל, שיש בה עירוב שימושים וכלכלה מקומית. כבר מספר שנים שהמועצה עוסקת בבנייה של בניינים איכותיים המספקים לדייריהם מקום מואר, מאוורר, חסכוני ונעים בו יוכלו לנהל אורח חיים בריא, ובתכנון המעודד סביבת מגורים פעילה. היבטים אלו הם חיוניים ליצירת סביבה איכותית כך שתושביה יוכלו לחוש את 'רוח המקום' ולהכיר את הקהילה סביבם. בכנס השנה נשים דגש על אותו מרכיב חמקמק שהופך בניין ורחוב ל'מקום'; המרכיב אשר מזמן אנשים להשתמש במקומות באופן שבו תכננו אותם וגם באופן אחר, עצמאי ויצירתי. במסגרת זו נרצה להרחיב את האפשרות להציג ולדון באופן בו נוכל לייצר מקומות עם זהות מקומית ומשמעות קהילתית המאפשרים לאינטראקציה האנושית לשגשג". דברים אלה הגדירו את מטרתו של הכנס השנתי של המועצה הישראלית לבנייה ירוקה "מראה מקום" שהתקיים ב-10 בספטמבר באוניברסיטת תל אביב ובו השתתפו מאות מאנשי המקצוע המובילים בישראל. הכנס כלל דוברים בינלאומיים מהמובילים בתחומם, מיצגי קונספט, מתחם תוכן, מושב מקביל לאורך הכנס, אירועי Networking ועוד.
עושים מקום טוב
הילה ביניש, מנכ"לית המועצה הישראלית לבנייה ירוקה (היוצאת), פתחה את המליאה המרכזית ואמרה: "מטרת העל שלשמה התכנסנו זו הפעם השמינית היא לשים דגש על מקומות במרחב שנעים להיות בהם, ומאפשרים ניהול אורח חיים בריא. במסגרת פעילות המועצה, התמקדנו ונמשיך להתמקד בתכנון שמעודד סביבת מגורים פעילה להליכה ברגל, שיש בה עירוב שימושים וכלכלה מקומית". אחריה נשא דברים אדריכל אלון יצחקי, יו"ר הוועד המנהל של המועצה הישראלית לבנייה ירוקה, אשר הסביר כיצד 'עושים מקום טוב' בדברו על הפחתת גזי חממה שישראל התחייבה אליה, קידום השימוש באנרגיות מתחדשות והתייעלות אנרגטית. עוד הדגיש את נושא התכנון אשר חייב להיות מוטה תחבורה ציבורית ותכנונן של ערים בריאות, תוססות ומגוונות דרך מרכיבים כמו עירוב שימושים, ציפוף נכון, מתן העדפה לתחבורה ציבורית והליכה ברגל ועוד.
ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, חיזק את דברי קודמיו והוסיף: "אנו בהתאחדות בוני הארץ אומרים 'כן' לבנייה ירוקה ובעד להכיל את הנושא על כל ענף הבנייה בישראל. ישנם כלים רבים המעודדים בנייה ירוקה בישראל. הקבלנים והיזמים רואים בבנייה הירוקה הזדמנות ולא מכשול. על מנת להמשיך לדחוף את התחום, ממשלת ישראל חייבת להוות דוגמא ומופת, לייצר תמריצים ולהעניק הטבות מס. קצב גידול האוכלוסייה עומד על שני אחוזים בשנה, ואם לא נתכנן בנייה עבור אוכלוסייה אשר תכפיל את עצמה - תוך דגש על ההיקפים, הסגנון והאיכות - נמצא את עצמנו בקטסטרופה".
התאמת המרחב העירוני להולכי רגל
אחת ההרצאות המאלפות בכנס הייתה של ד"ר מריאלה אלפונסו, מייסדת State of Place ("מראה מקום"), פלטפורמה לניתוח נתונים עירוניים המסייעת לתכנון ופיתוח מיטבי של מרחבים בעיר. אלפונסו נחשבת מומחית בתחום שנקרא הליכתיות (Walkability), התאמה של מרחב עירוני להולכי רגל. לא מדובר רק בשבילים ובמתחמי מדרחוב אלא אף בשיעור הצל, מספר הכניסות לחניה ועוד. אלפונסו סיפרה כי הקימה חברת תוכנה לניתוח דיגיטלי של רמת ההליכתיות והגיעה עד כה לכ-300 פרמטרים שונים המנבאים רמת הליכתיות, המתבססים על 200 מקרי מבחן שנסקרו במשך 15 שנות מחקר. לרשויות עם בעיות תקציב היא מציעה את שיטת ה"קל יותר, מהיר יותר, זול יותר" ונותנת כדוגמה את אשוויל שבצפון קרוליינה, שם הוחלט רק לצייר פרפרים ענקיים צבעוניים על פני הדרך, באמצע הכביש. באופן מפתיע, הדבר הגדיל מאוד את מספר ההולכים באותו רחוב. אנשים רצו ללכת שם ברגל, מה שהגדיל משמעותית את ההכנסות במקום, וההשקעה החזירה את עצמה מהר מאוד.
אלפונסו גדלה במיאמי ומתגוררת היום בשנחאי, ערים חמות, כמו ישראל. העצה שלה לגבי מקומות כאלה היא ליצור רחובות צרים משולבים בעצים, שני אמצעים ליצור צל תמידי - גם בשל הצמחייה וגם מפני שהבניינים קרובים זה לזה. במקומות כאלה אנשים יעדיפו ללכת. לדבריה, אחד המדדים המובילים לבחון התאמה להולכי רגל, הוא צפיפות ועירוב שימושים של עסקים, מגורים ומוסדות ציבור. כולם צריכים להיות קרובים ונגישים במרחק הליכה.
[image_gallery]
קרן שווץ, מנהלת מחקר ופיתוח במועצה הישראלית לבנייה ירוקה, הציגה את מדד ההליכות של המועצה, המאפשר להעריך ערים בישראל על פי פרמטרים של פיתוח מרחבים להולכי רגל במרכזי הערים וסביב מוקדים מחוללי תנועה, שיפור תשתיות הרחובות לעידוד הליכה ברגל, יצירת נגישות הליכתית בין מוקדים עירוניים והעלאת המודעות להליכה ברגל. לדברי שווץ, "מדד ההליכות ‘מראה מקום’ הינו כלי הבוחן הליכתיות במרחבים עירוניים קיימים. המדד שואב את תוכנו מכלים דומים בעולם תוך ביצוע התאמות הנדרשות לישראל".
בפאנל הראשון בכנס, שזכה לכותרת "עושים מקום טוב" והונחה על ידי אדריכל דביר דייטש, השתתפו גלית כהן, סמנכ"לית בכירה לתכנון ומדיניות, המשרד להגנת הסביבה, יחזקאל ליפשיץ, סמנכ"ל תשתיות אנרגיה ומים, משרד האנרגיה, ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל ושחר סולר, ראש אגף לתכנון אסטרטגי, מנהל התכנון, משרד האוצר. הדגש בפאנל היה, בין השאר, על הרצון להגיע לאישור תכניות המאפשרות איכות חיים גבוהה יותר מהקיימת היום, לתושבי ישראל. שחר סולר התריע: "עקב קצב גידול האוכלוסייה, עד שנת 2028 אנו זקוקים להכפלת יחידות הדיור. כמה משאבים אכן מופנים למטרה זו?" גלית כהן, הידועה כמובילה לאורך השנים האחרונות את תחום הבנייה הירוקה ופיתוח בר-קיימא בקרב המשרד להגנת הסביבה בפרט ובקרב כלל משרדי הממשלה, סיפרה, כי בתוך הממשלה נלחמים להחיל את התקן של בנייה ירוקה אך כיום עדיין נבנים מאות מבני דיור ומסחר בבנייה לא חכמה.
עצירת ההתחממות הגלובלית
מושב "מחדשים מקומות - פרויקטים, תהליכים וכלים חדשים להגנת הסביבה הבנויה - בשיתוף המשרד להגנת הסביבה", עסק באתגר הגדול העומד היום לפתחנו והוא עצירת ההתחממות הגלובלית. הנושא הקריטי בבנייה הוא צמצום פליטת גזי חממה, כלומר, דרישה למוצרי בנייה דלי פחמן דו-חמצני. בהרצאתו "האקלים בידיים שלנו" אמר אדריכל חן שליטא, חבר הוועד המנהל באלפא פרויקטים, כי כבר היום אנו עדים לתופעות אלימות של מזג האוויר, שבהחלט מעוררות חרדה. לפיכך, יש צורך בעוד מחקר ובעיקר חקיקה, כדי שנוכל לבנות מבנים שיגנו על הדור הבא מפני פגעי האקלים. עוד הרצו במושב זה אדריכל רן אברהם, מנהל תחום בנייה ירוקה, המשרד להגנת הסביבה ומייק זץ, מנהל תכנית Energy Star Commercial Buildings בסוכנות להגנת הסביבה (EPA) האמריקנית אשר הרצה על: Energy Benchmarking as a First Step to Efficiency in Commercial Buildings.
אדריכל ד"ר יוסי קורי מסטודיו גאוטקטורה הציג את תכנון ועיצוב המעבדה לעיצוב וטכנולוגיה במכללת שנקר, אשר נבנתה בתוך מבנה בן יותר מ-90 שנה, ששימש בעברו כבית אריזה לתפוזים שגודלו בפרדסי האזור. שילוב חכם ומחושב בין ישן לחדש, יצר מעבדה מודרנית בתוך חלל ישן, המתכתבת עמו מבלי לפגוע בו ומדגימה בעדינות שילוב בין טכנולוגיה מתקדמת למסורתית.
במקום בו בינה מלאכותית ו-Well being נפגשים
רמי בונה, נשיא ומהנדס ראשי בקבוצת אלומיניום קונסטרקשיין, הרצה על שילוב בינה מלאכותית וקיברנטיקה בבנייה: "האוכלוסייה בעשורים הקרובים צפויה להצטופף במרכזי ערים, והפתרון לצפיפות הוא בנייה של עוד ועוד מגדלים. כבר היום אנחנו עדים לתכנון מגדלים שיכילו כ-15,000 בני אדם. אנשים שוהים כ-87% מזמנם במגדלי המגורים והמשרדים, מאחורי מעטפת הזכוכית, וכשאני מסתובב בפרויקטים שאני ביצעתי, אני נוכח שיש בהם לא מעט זיהומים: זיהום קרינתי, זיהום תרמי הולכתי, זיהום טכני, ויזואלי, קונסטרוקטיבי וכדומה. מחקר מקיף של אוניברסיטת הרווארד שהתפרסם ב-2017, קבע תשעה יסודות לסביבה בריאה, תומכת קוגניציה ומכך גם נגזרת הפרודוקציה, וביניהם: הצורך באור טבעי, אוויר טבעי לנשימה, נוחות תרמית, חילוף אוויר והפחתת חשיפה לרעש. פגיעה קוגניטיבית רצופה מביאה למחלות ולכן 90% מהבניינים סובלים מ'תסמונת הבניין החולה'. כולנו נושאים באחריות לבריאותו הפיזית והנפשית של המשתכן בתוך המגדלים אותם אנחנו מתכננים ובונים, ופעילותנו הינה חלק ביישום רפואה מונעת. האחריות היא עלינו. מכאן מגיע הרעיון החשוב, נגזרת המחקר: עלינו להתאים את סביבת המגורים והעבודה אלינו ולא את עצמנו לסביבה, ולשם כך יש צורך בטכנולוגיות של קיברנטיקה ובינה מלאכותית, ליצירת ה-Well being שאנו מבקשים. מגדלי העתיד יהיו אוטונומיים, עם מעטפות בניין אקטיביות המשלבות מערכות קיברנטיות אשר ינטרו את בני האדם השוהים במבנה ויתאימו אליהם את הסביבה באופן אקטיבי ומשתנה. כיום יש לנו את הכלים לאפיין, לפתח, לתכנן ולייצר מבנים שתורמים ל-Well being של כל משתכן ויתאימו לו גם בעוד 50 שנה או לפחות ב-25 השנים הקרובות".
בין הדוברים בכנס היו גם: מיטל להבי, סגנית ראש עיריית תל אביב-יפו, ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, אדריכלית דניאלה פוסק, יו"ר הוועדה המחוזית בתל אביב, עו"ד איתן אטיה, מנכ"ל פורום ה-15 ואלי כהן, מנכ"ל תרמוקיר.
אות הבנייה הירוקה
במסגרת הכנס הוכרזו הזוכים באות הבנייה הירוקה לחדשנות, מנהיגות עסקית וציבורית וציון לשבח. אות הבנייה הירוקה בחדשנות לשנת 2019 הוענק לאגף ההנדסה והבינוי במשרד הביטחון על היותם מובילים לאורך השנים יישום של סטנדרטים גבוהים בתחום הבנייה הירוקה ובנייה מאופסת אנרגיה. אות המנהיגות העסקית לשנת 2019 הוענק לצביקה דוד, הבעלים של חברת בני וצביקה וסגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ. דוד קיבל את הפרס על היותו מוביל לאורך השנים את הטיפול בפסולת בנייה בישראל. אות המנהיגות הציבורית הוענק השנה לשני אנשים:
* יחזקאל ליפשיץ, סמנכ"ל תשתיות ומים במשרד האנרגיה, על קידום תחום הדירוג האנרגטי במבנים וכן כל נושא בנייה מאופסת אנרגיה בישראל.
* האדריכלית אסתי ליס, מנהלת תחום במשרד הבינוי והשיכון על הובלת פרויקט כלי מדידה שכונה 360 בקרב כלל משרדי הממשלה וגורמי מקצוע.
אות ציון לשבח לשנת 2019 הוענק לאורלי אינדיצקי, סמנכ"לית איכות וקיימות בחברת סולל בונה, בגין קידום תחום הבנייה הירוקה וקיימות בחברת שיכון ובינוי בפרט ומול אנשי מקצוע רבים בכלל.
במעמד הענקת האות, אמר אדריכל אלון יצחקי: "אות הבנייה הירוקה נועד לקדם מנהיגות ולהוות השראה לעולמות התכנון והבנייה בישראל. זוהי הזדמנות לתמוך באנשים, יוזמות וחברות אשר מקדמים את חזון המועצה ליצירת מרחב בנוי, איכותי, בריא ונגיש לכול".
*הצילומים באדיבות המועצה הישראלית לבנייה ירוקה.
עמכם הסליחה
