מבנים אחראים לשליש מפליטות גזי החממה בעולם. עדיין לא ברור לגמרי אם האיחוד האירופי הצליח לצמצם את צריכת האנרגיה בסקטור המבנים ב-50 השנה האחרונות, אבל אחד הניתוחים מלמד על הפחתה של 52% בצריכת האנרגיה במשקי הבית ועל הצלחה, חלקית לפחות, של מדיניות האיחוד בנושא התייעלות באנרגיה. הכתבה "בית טוב" עוסקת בצמצום צריכת אנרגיה במבנים באירופה ובנעשה בישראל.

יריעות איטום מסוג TPO כובשות את עולם האיטום. הן מיועדות בעיקר לאיטום גגות במבנים, ופופולריות בעיקר בגגות מסחריים. מדובר ביריעות אלסטיות שמשמשות חלופה ליריעת PVCֹ וליריעות EPDM, בעלות גמישות לטווח ארוך, שאינן מצריכות הוספת מרככים לקבלת גמישות. מידע מפורט בכתבה "ממברנות TPO לאיטום גגות".

בכתבה "להציל את הפרקציה הדקה" מוצגים ממצאים ממחקר שנעשה במכון הלאומי לחקר הבנייה בטכניון. נראה שאפשר למחזר פרקציות דקות של פסולת בטון עד כ-25% בתהליך ייצור הקלינקר ולשלבן כתוצר סופי בבטון. מסקנת המחקר היא שאפשר לייצר בטון שמקורו בצמנט ממוחזר, שאינו נופל בטיבו מצמנט תעשייתי.

מומחה בהנדסת מבנים, בבואו לסקור מצבו של מבנה, אמור להסתייע בתוכניות קונסטרוקציה ובחישובים כדי לבדוק את הרקע ההנדסי והחישובי לתכנון הבניין ולבנייתו. לא תמיד הדבר מסתייע בידו. מה עליו לעשות במצב כזה? האם מומחה יכול לבדוק בניין גם ללא תוכניות? תשובות בכתבה "אפשר גם בלי".

משרד התחבורה הודיע בזמנו על הפקעות מקרקעין לצורך הקמה של הקו הסגול והקו הירוק של הרכבת הקלה בתל אביב. עקב כך מופקעות קרקעותיהם של אלפי בעלי נכסים לאורך התוואי. מה קורה כאשר רשויות מפקיעות שטחים, ומה באשר לזכויות על המגרשים שהופקעו? האם הן נגרעות עקב שינוי של גודל המגרש? קראו על כך בכתבה "מה ששלך - שלהם".

במסגרת רפורמה של רשות מקרקעי ישראל שונו זכויות החוכרים ונעשה שינוי פנים-ארגוני מקיף. הרפורמה נועדה בין השאר לייעל את המנגנונים של ניהול המקרקעין ולקצר הליכי תכנון, להוריד את מחירי הקרקעות והדיור ולהקנות בעלות לחוכרים. הכתבה "הזכות לבעלות" - על אבני דרך בעיגון זכויות במקרקעין במגזר החקלאי.

ענף הבנייה הוא אחד הענפים המזהמים ביותר, בפרט בשל רמות גבוהות של פליטת גזי חממה בתהליך ייצור הצמנט הנחוץ לבטון. בשנים האחרונות, על רקע משבר האקלים והצורך להפחית מאוד את פליטת הפחמן בענפי התעשייה, נולד הצורך למחזר את החומרים שמשמשים לבנייה ולהגיע לשימוש חוזר. על גישה זו, המכונה ניהול חומרים קיימותי, קראו בכתבה "פסולת מטיילת".

השוק הצומח של קירות מסך מייצר חסידים ומתנגדים. מצד אחד אסתטיקה, שכירות גבוהה ונראות טובה של פנים המבנה מבחוץ, ומצד שני חיסכון באנרגיה, דמי ניהול גבוהים, פגיעה בתפוקה של עובדים ומחיר. על שתי הגישות בכתבה "בית הזכוכית".