הצבא הישראלי היה מאז ומעולם אחד הגורמים המרכזיים בעיצוב החברה הישראלית. תופעות חברתיות שהחלו בצבא מחלחלות גם אל החברה האזרחית. בימים אלה מתקיים קורס נהגי משא כבד. בין השאר משתתפות בו 15 נהגות משאית שמושכות תשומת לב רבה על הכביש ומסמנות טריטוריה גברית נוספת שכבשו נשים. אבל זה לא החידוש היחיד שמרכז ההובלה של אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה מוביל. מתקיימות יותר הכשרות איכותיות לנהגי משא כבד, ובשל כך מושגת בטיחות רבה יותר בכבישים, ומאגר נהגים איכותי ומיומן ייצא בעתיד לשוק האזרחי. אפילו ווייז (Waze) עולה על מדים עם מפות שמותאמות לצבא ולאופי הנסיעה הצה"לי.
מערכת מגהמה יצאה לבדוק במה מדובר.

נתלי יונתנוב ואסתי גורליק

"עוד כמה שנים נראה יותר נהגות"

המחסור בנהגים איכותיים לענפים תעשייה, תחבורה ולוגיסטיקה הוא בעיה כלל עולמית. נהגים שמגיעים לענף לא בהכרח עברו הכשרות מתאימות והם חסרי ניסיון. במקרה הטוב עליהם לעבור הכשרה ארוכה, ובמקרה הרע הם מסכנים את עצמם ואחרים על הכביש. הנושא נבדק על ידי מכון אמריקני למדיניות העסקה של נשים (Institute for Women’s Policy Research) בארצות הברית, שמצא כי למרות המחסור בנהגים, אין מי שמשקיע מאמצים או משאבים בגיוס נשים לתחום. לצה"ל יש תרומה כפולה: הוא משמש בסיס להכשרה של נהגים עתידיים איכותיים ומנוסים ומשלב נשים בתחום.
אחד האחראים לתהליכים האלה הוא סא"ל עידן יוסף (36), מפקד גדוד אבירי המרכז במחנה בית נבאללה ליד שהם (מחנה בן עמי) - בסיס מרכז ההובלה בצה"ל. יוסף החל את שירותו כנהג רכב משא כבד ביחידה בשנת 2002, כשסיים קורס נהיגה. "התחלתי כנהג משא כבד. עסקנו בהובלה של חומרים מסוכנים - גז, תחמושת, מזון, כל מה שצריך שינוע בצבא בעצם". אחרי שנתיים בתפקיד יצא לקורס קצינים ונעשה מ"מ מובילי טנקים במשמר הנגב, ואחרי תקופת לימודים חזר כמ"פ והחל להוביל טנקים על משאיות וולוו 600. הוא המשיך בתפקידים מגוונים, בהם רמ"ג מובילים - תפקיד שעיקרו העברות קו מבצעים ונוגע לכל הצבא - ותכנון היסעים. אבל הוא סגר מעגל כשחזר לגדוד אבירי המרכז כמפקד. "זה כמו מ"מ בגולני שחולם לפקד יום אחד על הגדוד. זו סגירת מעגל חשובה בשבילי", ציין.
הרעיון של נהגות משאית אינו חדש. לפני כעשור כבר נעשה ניסוי כזה. הפיילוט אז נכשל מסיבות כלשהן, ומפקד המרכז, אל"מ אלי עזר, הוא שהחליט להחזירו. בינתיים נקלטו כאמור 15 נהגות משאית, שלוש מהן כבר סיימו את הקורס ו-12 נמצאות בשלב ההכשרות. במחזור הבא צפויות להיקלט 30 נהגות חדשות.

מסלול ההכשרה של נשים וגברים זהה. צה"ל הוא הגוף היחיד בישראל שיש לו אישור ללמד צעירים וצעירות מתחת לגיל 21 לנהוג על משאית מעל 12 טון. "אני חושב שנשים יכולות לבצע את התפקיד הזה היטב, ויכולות להתגבר על כל מכשול - להרים דפנות, לקשור ציוד - אין פה בעצם שום דבר שהן לא יכולות לבצע", מציין יוסף.
נהגות משאית זו סטיגמה שלא קל לשבור. שתיים מהחניכות של הקורס הן אסתי גורליק ונתלי יונתנוב, בנות 19 מחיפה ורמלה בהתאמה. לא, הן לא חלמו להיות נהגות משאית, אבל אחרי ה'לא' הראשוני שעלה בהן נוכח ההצעה, כשעלו על ההגה, הן התאהבו.
"בהתחלה התבאסתי מאוד", אומרת אסתי, "אבל מרגע שעברתי תאוריה ועליתי על ההגה, התחלתי להרגיש אחרת. אני אוהבת את זה. בהתחלה, הסביבה שלי לא אהבה את התפקיד שקיבלתי. המשפחה והחבר'ה צחקו עליי. הם הרימו גבה, שאלו 'בחורה תהיה נהגת משאית?' עשיתי טירונות במחווה אלון, וכששאלו אותי אם אני רוצה להיות לוחמת או נהגת של משאית כבדה, בחרתי בנהגת. לא הייתי מרוצה מהתפקיד בהתחלה, אבל מרגע שהגעתי לקורס, אני לא יכולה לחשוב על עזיבה." נתלי מוסיפה: "זה מדהים, שבוע אחרי שעברתי את התאוריה - הלך לי ממש טוב והיה לי מורה נהיגה תותח - כבר לא יכולתי לחשוב על משהו אחר."
התגובות המופתעות, כך מסתבר, הן לא רק הנחלה של הסביבה הקרובה. "כשאנחנו בכביש, זה מושך תשומת לב", מבהירה אסתי, "מסתכלים עלינו וזה נראה מוזר מאוד מהצד. גם בבסיס אנחנו רק יוצאות, והגברים פה מסתכלים עלינו וצוחקים או זורקים הערות. אבל ת'כלס יש כאן בנות שעוברות טסט ראשון, והגברים, נו תסתכל כמה מהם כבר בטסט השני שלהם", היא מספרת בגאווה.
"זה מיוחד מאוד", מוסיפה נתלי, "פתאום רואים נהגות על הכביש, ואנשים עוצרים. ואם אנחנו לא מסתדרות על ההגה, עוזרים לנו, ויש מי שצופרים ומתלהבים. זה מרגיש מיוחד."

"בסופו של דבר יש לנו תפקיד חשוב מאוד", אומרת אסתי, "אנחנו הולכות להוביל מזון, תחמושת, נשק - זה מרגש כמה אחריות יש לנו. יש הכשרות בקטע מטורף, גם אחריות על הכביש וגם אחריות כלפי החיילים. אנחנו משתדלות מאוד, צריכות לדעת לתחזק את המשאית, ליטול אחריות על זה. מלמדים אותנו להחליף גלגל, לבדוק את המשאית, לתדלק אותה, לקשור ולהעמיס מטען באופן נכון, לדעת מה המשקל המובל."
"יש תדרוך מלא. לא זורקים אותך ככה סתם, תתמודד לבד", מציינת נתלי, "גם מבחינת דרכים, יש מישהו צמוד שאומר לאן לנסוע, ולאט לאט אתה לומד להכיר את הכבישים לבד. אני אדע להכיר מקומות גם לאזרחות."
אגב נסיעות בדרכים, סא"ל יוסף אומר לגבי ווייז: "אנחנו לא משתמשים בווייז במרכזי הובלה מסיבות ביטחוניות. אנחנו מפתחים ג'י פי אס, והנהגים נוסעים כרגע עם מפות שבנינו. בתוכנה החדשה אנחנו מכניסים את כל המסלולים המיועדים לנסיעת הרכבים שלנו. לוקחים את כל הצירים שיש, וממפים את כל גובהי הגשרים והצמתים ואת הדרכים שבהן אנחנו רוצים שהנהגים שלנו ייסעו. המוצר המוגמר יאפשר לנהגים להזין את כל הבסיסים, ובלחיצת כפתור הם יראו לאן הם צריכים לנסוע ומי קולט ומקבל אותם."

ינהגו על מובילי טנקים

הקורס אורך בין שלושה לארבע חודשים וכולל תאוריה, מבחן תקנה וטסט. בקורס 13 מפגשי תיאוריה שמתנהלים בכיתה עם מורה, ובו לומדים על תמרורים וחוקי תנועה. בד בבד מתקיימים 28 שיעורי נהיגה עם מורה שהוא איש קבע. בסוף ניגשים לטסט, ואחריו יש מבחן תקנה שבו נבחנים על קשירות, משקלים, משא כבד, צירים שמותר להיכנס אליהם, גבהים, וחוקים תעבורתיים רלוונטיים למשאיות.
"הן יהיו נהגות משא במשך שנה, ואחר כך יהיו נהגות לוחמים. אחרי שנתיים יהיו נהגות סמיטרלייר, שזה הרכב הכי כבד", מסביר סא"ל יוסף. "מי שתרצה להמשיך במילואים תוכל כבר לנהוג על מובילי טנקים."
אשר להכנות שנעשו לקראת קליטה של בנות לקורס, אומר סא"ל יוסף: "אין פה יותר מדי הבדל בין בנים לבנות. יש מעטפת גדולה ורחבה של מפקדים מכל הסוגים. הושם פוקוס על הבנות, זה לא גדוד מעורב כמו גדוד לוחם, אבל עשינו התאמות מינוריות כגון מגורי בנות ותכני העשרה."
אשר לסוגי המשאיות הצבאיות, "אינטר זו משאית בסיסית עד 12 טונות", מסביר סא"ל עידן יוסף. "הבאה בתור היא ספארון, 15 טונות, ומיועדת להסעת לוחמים. אחריה סמי טריילר, להובלת נגמשים, והכלי הכבד והמשוכלל ביותר הוא וולוו 600, המיועד להבלת טנקים כגון מרכבות סימן 4. יש גם רכבי קירור, שהם למעשה אינטר סגור עם מכולת קירור. הרכבים הכבדים, סמי טריילר ורכבי קירור, מיועדים לשמונת החודשים האחרונים של השירות, ואפשר לנהוג עליהם רק אחרי אישור מג"ד ובחינה של היסטוריית הנהיגה."

תחקיר לכל נהג

בצבא משקיעים הרבה בבטיחות מתוך ידיעה שהיא תעבור אחר כך לאזרחות, הן אצל הנהגים הן אצל הנהגות. כפי שמסביר מפקד אבירי המרכז: "נהג שלנו מסיים קורס נהיגה, ומיד עושה 50 שעות נהיגת משנה, כגון נהג מלווה באזרחות, ירידות ועליות של רמת הגולן, ציר הערבה, ציר הסרגל, כל הצירים המורכבים שיש לנו באיו"ש. אנחנו משקיעים בחניכה ובהוראות בטיחות, בקשירת ציוד ובניהול בטיחות. אחרי כל פעילות יש תחקורי משימה. כמו טייס שסיים טיסה ויש לו תחקיר - לכל נהג יש תחקיר."
יש מערכת שבוחנת את היכולות של הנהגים אחרי כל משימה. מתאר סא"ל יוסף: "על כל משימה הנהג מקבל ציון בין אפס למאה. יש חמישה פרמטרים שנבדקים בכל נהיגה: אומדן רוחב, מהירות, פניות ויציאות מפניות, האצות ובלימות חירום. לכל אלה ישנם תתי פרמטרים וציון שניתן מדי שבוע, ובסוף המפקדים נותנים על פיו משוב: איך הנהג תפקד בנהיגה, מה הנקודות לשימור ולשיפור ומה היעדים לשבוע הבא. אנחנו בעצם מכשירים דור חדש למשק, מקצוע לחיים. שנה לפני השחרור אנחנו מנסים לחבר אותם לחברות הובלה. יש לי נהגים ששולבו למשל בחברות קוקה קולה, טרה, תנובה, חברות מנופים ואחרות. המשק רוצה את הנהגים של מרכז הובלה כי הם בעלי ניסיון ובטיחותיים מאוד."

תגובות לכתבה

שם: שמואל חרמון

נראה שיש סיכוי לצמיחה של דור חדש של נהגי משאיות בזכות תהליך ההכשרה המבורך של הצבא.
חבל שלא ניתן לעשות כך בהכשרת נהגי משאיות בשוק האזרחי.

שם: גבריאל דאונוב קצב"ת

יישר כח, הגיעה זמן, שיהיה בהצלחה רבה !

הוספת תגובה - תגובה תתווסף לאחר אישור

דרג/י נושא זה

שלח/י תגובה