הצגת תפריט 
מרכז חדשנות לשינויי אקלים בסביבה מדברית
המשרד להגנת הסביבה מקדם בשנתיים האחרונות, עם אוניברסיטת בן גוריון, המרכז הרפואי סורוקה, עיריית באר שבע, קרן מיראז' והמכון הישראלי לחדשנות, את DeserTech - מרכז חדשנות בין-לאומי לשינוי אקלים בסביבה מדברית. המרכז הוא חלק מרובע החדשנות בבאר שבע, שמקודם על ידי משרד ראש הממשלה ועיריית באר שבע לחיזוק העיר ויזמות בנגב. המדבור הוא איום עולמי, המערער את הביטחון התזונתי וזמינות מקורות מים למיליוני אנשים ואף עלול להביא לעקירה ולהגירה בקנה מידה עולמי.
מרכז DeserTech מקדם את החדשנות הישראלית כמחוללת שינוי במשבר האקלים העולמי. ההתמודדות המתמדת עם האקלים החם והיבש בבאר שבע ובאזור הנגב מאפשרת "מעבדה חיה" לבחינה ופיתוח של פתרונות חדשניים בתחום טכנולוגיות מדבר המאפשרות חוסן וחיים בני-קיימה באקלים צחיח וצחיח למחצה.
תופעת המדבור, אילוסטרציה. צילום: Pixbay
דזרטק יעסוק במגוון תחומים, בהם פיתוח וקידום של טכנולוגיות מדבר, אקלים ובריאות, הכשרות ומרכז לשיתוף פעולה בינלאומי. הוא יאפשר לפתח פתרונות מותאמים לאתגרים שעימם מתמודדים אזורים הסובלים מתופעות מדבור. המרכז ישמש נקודת מפגש לטכנולוגיות, מחקר ומדיניות בנושא מדבר ושינוי אקלים, וצפוי לתת מענה למגוון רחב של שלבים בשרשרת הערך - מחקר, פיתוח, הכשרה, ניסוי, ייצור, שיווק ויצוא. המרכז ישרת ברמה המקומית את העיר באר שבע והקהילה, ברמה הלאומית את מקבלי ההחלטות ורשויות מקומיות וברמה הבין-לאומית חוקרים, מדינות וארגונים בין-לאומיים.
פנלים סולריים במקום גגות אסבסט צמנט
קרן הניקיון של המשרד להגנת הסביבה אישרה תקציב של 11 מיליון שקלים לעידוד הסרה של גגות אסבסט צמנט והתקנת פנלים סולריים על הגגות בגמר ההסרה. נמצא כי החסמים להתקנת פנל סולרי במבנה שגגו מאסבסט הם בעיקר ביורוקרטיים, וכי המודעות לכדאיות החשמל הסולרי נמוכה. לכן בכוונת המשרד להגנת הסביבה להעלות את המודעות ליתרונות האישיים, הלאומיים והגלובליים במעבר מאסבסט לפתרון סולרי (פוטו וולטאי).
עבודות פינוי אסבסט. צילום: תמר בר און
כמו כן אישרה קרן הניקיון תקציב של מיליון שקלים להפעלת "קבלן בית" - קבלן המועסק על ידי המשרד ומבצע פינוי וניקוי של מפגעי אסבסט למעוטי יכולת ובמצבי חירום. מפגע אסבסט הוא מצב שבו קיים סיכון לחשיפה של הציבור לאבק המכיל סיבי אסבסט - שריפה של אסבסט-צמנט, קריסת מבנה המכיל חלקים מאסבסט ומקומות שיש בהם מצבור של פסולת אסבסט חשוף לאוויר. שירותי הקבלן כוללים פעולות מיידיות באתר המפגע (תיחום, שילוט, התזת חומר מלכד למניעת פיזור סיבים), סילוק האסבסט וסילוק מפגע במצב חירום.
עד 50 מיליון שקל להסרת אסבסט פריך
המשרד להגנת הסביבה פרסם ברשומות את תנאי התמיכה שבכוונתו להעמיד לבעלי מבני ציבור שנמצא בהם אסבסט פריך מותז כבידוד אקוסטי, על פי נוהל להגשת בקשות לתמיכה מתקציב המדינה במוסדות ציבור. פרסום תנאי התמיכה מתאפשר לאחר שקרן הניקיון אישרה הקצאה של 50 מיליון שקל למטרה זו.
אסבסט פריך הותז בעבר כחומר לבידוד אקוסטי במבני ציבור. נמצא שהוא חומר מסרטן ומסוכן, ולכן משנת 1984 נאסר השימוש בו במבנים. כדי לאתר מבנים שהותז בהם אסבסט ולהביא להסרתו, נקבע בחוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, התשע"א-2011, כי חובה לבצע סקרים לאיתור האסבסט הפריך במבני הציבור, ואם נמצא החומר המסוכן, יש להסירו בתוך עשור מכניסת החוק לתוקף, כלומר עד 4 באוגוסט 2021.
אסבסט פריך מותז בתקרת בית מדרש במדרשיית נעם פרדס חנה. צילום: מיה מונשיין-לוי
בישראל יש כיום עשרות אלפי מבני ציבור בבעלות רשויות מקומיות, עמותות, חברות פרטיות ועוד אשר לא בוצעו בהם סקרים לאיתור אסבסט פריך כנדרש על פי חוק. החוק מגדיר מקום ציבורי כמקום המיועד לשימוש הציבור ואינו מיועד למגורים. בכלל זה מבני חינוך, רווחה, תרבות, דת, מדע, ספורט, מרכז קהילתי, ספרייה, גן אירועים, מסעדה, פארק ציבורי ועוד.
המשרד להגנת הסביבה יתמוך בבעלי מבני ציבור שבשטחם יתגלה אסבסט פריך מותז באמצעות סקר ולפי תנאים שנקבעו. הפעילות תכלול הכנת תוכנית מקצועית לביצוע ההסרה, ביצוע ההסרה לפי התוכנית, ביצוע דיגומים סביבתיים נלווים, פיקוח על העבודות ושינוע והטמנה של פסולת האסבסט.
עידוד ילדים לפתח חמלה כלפי בעלי חיים
המשרד להגנת הסביבה ממשיך את תוכנית "הרוח החיה שבחבורה", המעודדת ילדים ומלמדת אותם לפתח חמלה כלפי בעלי חיים. בתוכנית נכללים שיעורים מקוונים ושיעורים מוקלטים. מדובר ביוזמה משותפת של אגף הגנה על בעלי חיים במשרד להגנת הסביבה, היחידה למניעת אלימות באגף שירות פסיכולוגי ייעוצי (שפ"י) של משרד החינוך והיחידה לחינוך בעמותת SOS חיות. קרן הניקיון של המשרד להגנת הסביבה אישרה העברה של 790 אלף שקלים לתוכנית זו.
צילום: Pixbay
תוכנית "הרוח החיה שבחבורה" פועלת במסגרות חינוכיות כבר 26 שנים ומועברת ב-350 מסגרות ברחבי הארץ עם תכנים מותאמי גיל: גני ילדים, בתי ספר יסודיים, חטיבות ותיכונים, הן בחברה היהודית והן בחברה הערבית, כדי לשנות את התפיסה החינוכית הערכית של הילדים וליצור אצלם התבוננות אמפטית על בעלי חיים, יחס הוגן והתחשבות בצרכיהם. הילדים מקבלים כלים לגילוי אחריות ומחויבות כלפי בעלי חיים, מפתחים כישורי מנהיגות ומרחיבים את תחומי הידע.
השלכת פסולת לא חוקית
בעקבות השלכת פסולת לא חוקית בשטחים פתוחים בעין מאהל שבצפון, המשטרה הירוקה פשטה על שלושה אתרים פירטיים. הפשיטה אירעה לאחר פעילות סמויה של המשטרה הירוקה של המשרד להגנת הסביבה, שבמהלכה נאספו ממצאים על השלכה פירטית של פסולת.
המשאיות שהוחרמו בעקבות פעילות האכיפה בעין מאהל. צילום: המשטרה הירוקה
ערמות של פסולת בניין שהושלכו בשטחים פתוחים בעין מאהל. צילום: המשטרה הירוקה
פעילות האכיפה נעשתה בשיתוף גורמי הפיקוח של מחוז צפון במשרד להגנת הסביבה, מדור הגנת הסביבה של משטרת ישראל ורשות הטבע והגנים. על פי החשד הושלכה פסולת מגוונת, הכוללת פסולת גושית, פסולת בניין, פסולת תעשייתית ופסדים, בשלושה אתרים פירטיים. הכוחות עיכבו לחקירה שני חשודים. כן נתפסו ארבע משאיות ושופל שאיתם תועדו החשודים מבצעים את העבירות הסביבתיות.
טקס חילופי שרות במשרד להגנת הסביבה
ב-15 ביוני התקיים טקס חילופי שרות במשרד להגנת הסביבה, במעמד השרה החדשה תמר זנדברג, השרה הקודמת גילה גמליאל, המנכ"ל הקודם של המשרד להגנת הסביבה דוד יהלומי, בכירים ועובדים במשרד להגנת הסביבה ובגופי הסמך.
השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג והשרה היוצאת גילה גמליאל. צילום: רפי בן-חקון
השרה תמר זנדברג אמרה בין השאר, כי קווי היסוד הם חקיקת אקלים מרחיבה, שתכלול מנגנון תמחור פחמן. יש להפסיק את התלות בדלק פוסילי, בכלל זה גז, ולהציב יעדים שאפתניים למעבר לאנרגיות מתחדשות. יש להעלות את היעד של שנת 2030 ל-40% אנרגיות מתחדשות לפחות ולאפס את הפליטות המזהמות עד 2050. בכוונת השרה להביא בפני הממשלה הצעה לבטל את הסכמי קצא"א, ולממש את הפיקוח הישראלי על הסיכונים הסביבתיים בצינור. מפרץ אילת נמצא בסכנה ממשית בגלל צינור קצא"א, ומדינת ישראל לא צריכה להיות גשר נפט למדינות אחרות.
טרמיט-העל הפורמוסני זוהה מחוץ לפתח תקווה
במשרד להגנת הסביבה התקבלו מאות פניות מתושבים מרחבי הארץ לגבי הטרמיט הפורמוסני. הופעתו בישראל התגלתה לראשונה למשרד ולעיריית פתח תקווה לפני כשנה באזור מזרח העיר. לאחרונה, בעקבות מעוף הכלולות של הטרמיט ודיווחים של הציבור, אותרו מקרי טרמיטים נוספים וזוהו אזורים חדשים נגועים ביישובים הסמוכים לפתח תקווה. דגימות שנאספו מהיישובים גבעת השלושה, נחלים ונופך זוהו במעבדה האנטומולוגית של משרד הבריאות כטרמיט הפורמוסני.
טרמיט פורמוסני. צילום: משרד הבריאות
טרמיט זה אינו מזיק לאדם, אך עלול לגרום נזק רב לרכוש ולפגוע בסביבה. על כן הכרחי לאתר את הקינים ולטפל בהם. לצורך השמדתם נחוץ טיפול ארוך טווח, כמקובל במדינות נגועות ברחבי העולם.
במקרה שהטרמיטים נכנסים למקום מגורים ולבתים, אפשר לרסס בתכשירים נגד חרקים מעופפים המאושרים לשימוש על ידי המשרד להגנת הסביבה. אם יש חשד לנזק ברהיטי עץ, במשקופים ובמוצרי עץ בתוך הבית, יש להזמין מדביר בעל רישיון מתקדם (מדביר במבנים ובשטח פתוח או מדביר באיוד). אין לפנות מוצרי עץ ממבנה נגוע ללא תיאום עם הרשות המקומית.
אכיפה בנושא חוק הפיקדון על מכלי משקה
המשטרה הירוקה של המשרד להגנת הסביבה ביצעה פעילות אכיפה ממוקדת ובדיקה של יישום חוק הפיקדון על מכלי משקה. הפעילות, שנערכה בשיתוף אגף אחריות יצרן במשרד להגנת הסביבה והמדור להגנת הסביבה במשטרת ישראל, כללה ביקורות ברשתות השיווק כדי לקבל תמונת מצב בעניין יישום החוק והיערכות לקראת החלת חוק הפיקדון על בקבוקי משקה גדולים בדצמבר 2021. בפעילות נבדקו פניות שהתקבלו במשרד להגנת הסביבה מכל רחבי הארץ, הנוגעות לקשיים שמערימות רשתות השיווק כדי לפטור את עצמן מקבלת מכלי המשקה וממתן תמורה לציבור בהתאם לחוק ולתקנות.
במסגרת הפעילות פשטה המשטרה הירוקה על 59 עסקים, וכבר החלה בהליכים מול מספר מחסנים של יבואנים ויצרנים של משקאות, שנמצא כי לא סימנו את מכלי המשקה ובכך הפרו את הוראות החוק. מספר בתי עסק שלא קיבלו בקבוקים ולא החזירו את דמי הפיקדון, או נמצאו אצלם מכלים שאינם מסומנים כחוק, קיבלו הודעות קנס במקום. מספר יבואני משקאות העובדים בפריסה ארצית, מפיצים מכלים שאינם מסומנים בסימון "חייב בפיקדון" עם סכום הפיקדון, כפי שנדרש על פי חוק.
פסולת בקבוקים. צילום: המשרד להגנת הסביבה
ב-1 בדצמבר 2021 תיכנס לתוקפה הרחבת חוק הפיקדון גם למכלי משקה בנפח 1.5 ליטרים ומעלה. על בתי העסק יהיה למכור גם מכלי משקה אלו כאשר הם מסומנים בסימן חייב בפיקדון, לקבלם בחזרה מהציבור ולהחזיר פיקדון בגין מכלים מסומנים.
מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה - גלית כהן
השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, החליטה למנות את גלית כהן, סמנכ"לית בכירה לתכנון, מדיניות ואסטרטגיה במשרד, לתפקיד מנכ"לית המשרד. דוד יהלומי פרש מתפקידו.
גלית כהן שימשה סמנכ"לית תכנון, מדיניות ואסטרטגיה במשרד להגנת הסביבה משנת 2010. היא הובילה מהלכי מדיניות בתחומים שינוי אקלים, חדשנות סביבתית, בנייה ירוקה, הטמעת שיקולים סביבתיים בסקטור הפיננסי ותפיסת הקיימות בממשלה. מאז הצטרפה למשרד לפני כ-20 שנה, בנתה כלים להטמעת חשיבה תוצאתית ושותפויות עם ארגוני הסביבה והשתתפה במהלכים חוצי ממשלה, בראשם גיבוש מדדי איכות חיים בישראל. בארבע השנים האחרונות היא משמשת יועצת למועצה לפיתוח וסביבה של ממשלת סין.
גלית כהן. צילום: חיים צח, לע"מ
לכהן תואר ראשון במדעי כדור הארץ ותואר שני בתכנון וניהול של מדיניות סביבה (התמחות בגיאוגרפיה), שניהם מהאוניברסיטה העברית.
השרה להגנת הסביבה הודיעה גם על מינויו של דרור מורג לראש מטה השרה. מורג משמש חבר הנהלת הסוכנות היהודית לארץ ישראל, חבר הנהלת ההסתדרות הציונית העולמית משנת 2010 וראש המחלקה למעורבות חברתית ותיקון עולם. בעבר שימש מנכ"ל מרכז הרצל ומנכ"ל המועצה הציונית בישראל.
נציגי המשרד להגנת הסביבה נפגשו עם ארגוני סביבה
השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג קיימה מפגש ראשון בתפקידה עם ארגוני הסביבה וארגוני רווחת בעלי חיים. במפגש השתתפו מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, גלית כהן, וגורמי המקצוע במשרד.
נציגי הארגונים עם השרה. צילום: רפי בן חקון
ארגונים שהשתתפו בפגישה: אנימלס, אקואושן, אזרחים למען אוויר נקי, ירוק עכשיו, תחבורה בדרך שלנו, מכון הערבה, אזרחים למען הסביבה, 15 דקות, TNS, הפורום לישראל ירוקה, יוזמת האנרגיה הטובה, שומרי הבית, המועצה הישראלית לבנייה ירוקה, אל אמל, המרכז הבין דתי לפיתוח בר קיימה, מלר"ז SOS חיות, קיימא, מגמה ירוקה, דלפיס, צער בעלי חיים רמת גן והסביבה, לשומרה, האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, החברה להגנת הטבע, מרכז השל, גרינפיס, מרחב - התנועה לעירוניות, אדם טבע ודין, ישראל בשביל אופניים, אקופיס, תנו לחיות לחיות, עמותת נקי, ארגון אנו, הפורום לתזונה בת קיימה, ידידי הסיסים, הרשת הירוקה.
השרה ציינה כי בכוונתה להרחיב את התמיכה הכספית לארגונים הסביבתיים כדי לקדם חינוך סביבתי ולהגביר את השיח בנושאי משבר האקלים וסביבה.
כמה עולה לנו העומס בכבישים?
דו"ח "עלויות חיצוניות של תחבורה כבישית בישראל - מזהמי אוויר וגזי חממה" מציג אומדן כלכלי של העלות החיצונית המשקית הכוללת והעלות החיצונית לק"מ נסיעה של כלי רכב מסוגים שונים, כתוצאה מפליטה של מזהמי אוויר וגזי חממה. פליטות אלו מתרחשות הן ישירות מכלי הרכב בזמן הנסיעה הן באופן עקיף לאורך שרשרת ייצור הדלק במקטע בין הבאר לתא הדלק (WTT = Well-to-Tank).
מהדו"ח עולה, כי הנסועה בכבישי ישראל משיתה על המשק נזק כספי הנאמד ב-7.2 מיליארד שקלים בשנה בגלל פליטות של מזהמי אוויר וגזי חממה מכלי רכב המונעים בבנזין ובסולר. עלות הפליטות הישירות של מזהמי אוויר וגזי חממה בזמן נסועה בכביש נאמדת ב-6.2 מיליארד שקלים בשנה. עלות הפליטות העקיפות לאורך שרשרת ייצור הדלק המשמש לתחבורה נאמדת במיליארד שקלים בשנה. בחישוב זה הובאו בחשבון מזהמי האוויר וגזי החממה הנפלטים מייצור דלק לתחבורה בישראל וגזי חממה הנפלטים מייצור דלק המיובא לישראל והמשמש לתחבורה.
בעקבות הממצאים, הדו"ח כולל המלצות מדיניות אשר יישומן יצמצם את הנטל הכלכלי של השימוש בתחבורה כבישית בישראל.
משמר אזרחי לנושאי סביבה
מוקם משמר אזרחי חדש לנושאי סביבה, "המשמר הסביבתי", שיסייע לטפל באירועים של שפיכת פסולת פירטית בשטחים פתוחים. לצורך שיפור ההתמודדות של המדינה עם התופעה, המשרד להגנת הסביבה יערוך פיילוט עם משטרת ישראל לגיוס המשמר הסביבתי לפי המודל של המשמר האזרחי. הוא ישמש כוח תומך ליחידות הפיקוח והאכיפה של המשרד להגנת הסביבה, משטרת ישראל וגופי אכיפה נוספים, ויגביר את המעורבות הציבורית בנושא. המשמר הסביבתי יצטרף לפעילויות אכיפה מיוחדות בשילוב המשטרה הירוקה במשרד להגנת הסביבה ומשטרת ישראל לאחר הכשרה מתאימה לצוותים.
השלכה פיראטית של פסולת בנייה. צילום: ברק אלפי
לשם הקמת מערך משמר סביבתי אישרה קרן הניקיון של המשרד להגנת הסביבה תקציב של 4.5 מיליון שקלים. הפיילוט עם משטרת ישראל לגיוס המשמר הסביבתי צפוי לצאת לדרך בחודשים הקרובים. הפיילוט מתוכנן להיערך כשנתיים, ובסיומו יוחלט על המשך קידום הפרויקט. ההערכה היא, כי הפעילות תצמצם מאוד את תופעת השלכת הפסולת והפגיעה הסביבתית באזורים שבהם יפעלו היחידות, תוך שימת דגש בצמצום שפיכה של פסולת בניין.
תקנות האוסרות סחר בפרוות למטרות אופנה
לאחרונה נחתם תיקון לתקנות להגנת חיית הבר, התשל"ו-1976, שנועד לאסור מתן היתרים לסחר בפרוות חיית בר. חוק הגנת חיית הבר מסדיר באמצעות היתרים את הסחר, ההעברה וההחזקה של חיות בר וכל חלק מהן. הסחר בפרוות מותר אך ורק בהיתר שניתן על ידי רשות הטבע והגנים. החוק והתקנות יתוקנו כדי לחזק את ההגנה על חיות הבר בראייה גלובלית.
צילום: Pixbay
טיוטת התקנות פורסמה להערות הציבור באוקטובר 2020 וזכתה לתמיכה רחבה של הציבור. התקנות יגבילו את סמכותו של מינהל רשות הטבע והגנים לתת היתר לסחר בפרוות חיית בר או במוצר הכולל פרווה, אלא אם כן הפרווה או המוצר משמשים לצורכי דת, למסורת דתית, למחקר מדעי, לחינוך או להוראה, למטרות פיקוח ואכיפה או לצורך יבוא או יצוא של פריט אישי שהועבר בירושה למבקש ההיתר.
דוח מסכם: קידום ופיתוח מפרץ חיפה
פורסם הדוח המסכם של ועדת המנכ"לים, שבחנה את הקידום והפיתוח של מפרץ חיפה, מתוקף החלטת ממשלה.
באוקטובר 2020 אושרה החלטת הממשלה לקדם ולפתח את מפרץ חיפה. על פי ההחלטה תקום ועדת מנכ"לים אשר תדון בין היתר בעתיד התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה; בתשתיות האנרגיה הקיימות במפרץ חיפה והבטחת רציפות התפקוד של משק האנרגיה; בצורכי דיור ופיתוח עירוני, כלכלי ואזורי; בסיכונים מחומרים מסוכנים; בזיהום אוויר; ובשיקום קרקע.
מפרץ חיפה. צילום: אילן מלסטר
לאחרונה פרסמה הוועדה את המלצותיה:
1. להביא להפסקת הפעילות של התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה בתוך עשור או קודם לכן, בכפוף לעמידה בצרכים מינימליים של משק האנרגיה, ההכרחיים להבטחת רציפות תפקודית.
2. לקדם תכנון חדש למפרץ, אשר יאפשר פיתוח בר קיימא של האזור ויהפוך אותו לאזור מוטה מגורים עם תעסוקה נקייה ופארק מטרופוליני מרכזי.
3. להקים צוות ממשלתי שיעסוק בפיתוח וחיזוק של ענפי תעסוקה עם פוטנציאל כלכלי משמעותי במפרץ חיפה.
4. להקים צוות ממשלתי שיגבש מענה לפגיעה הכלכלית הזמנית של חלק מהרשויות המקומיות במפרץ עקב הפסקת הפעילות של התעשיות הפטרוכימיות.
5. לקדם צעדים להפחתת זיהום אוויר ממקורות תחבורתיים במפרץ חיפה, ובתוך כך חשמול התחבורה הציבורית במפרץ, הגדלת "אזור אוויר נקי" מחיפה לקריות, הנעת משאיות אשפה ומשאיות בנמל באמצעות חשמל או גז טבעי, הפחתת פליטות עשן נראה לעין מכלי שייט, בחינת תמריצים להגעה של כלי שייט מופחתי זיהום לישראל ועוד.
משרדי הממשלה משתפים פעולה בנושא מדיניות האקלים
אחד מקווי היסוד של הממשלה החדשה הוא מחויבות להתמודד עם משבר האקלים כחלק מהמאמץ הבין-לאומי להפחית פליטות גזי חממה ולטובת היערכות ישראל להשפעות משבר האקלים ברמה המקומית.
השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג, שרת האנרגיה קארין אלהרר, שרת התחבורה מרב מיכאלי ושרת הכלכלה אורנה ברביבאי, הודיעו בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה שהתקיים לאחרונה, כי בשל האיום האסטרטגי של משבר האקלים על מדינת ישראל, הן מחויבות לעבודה משותפת של משרדי הממשלה לטובת אימוץ החזון והאסטרטגיה למעבר לכלכלה דלת פחמן, תחרותית ומשגשגת. השרות מחויבות להגשת היעדים של ישראל לאו"ם בהתאם להסכם פריז, עם יעדים שאפתניים להפחית פליטות גזי חממה לקראת ועידת גלזגו הצפויה בנובמבר 2021.
מפגש השרות בכנס אלי הורביץ. צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה
יעדי ההפחתה הלאומיים של ישראל יהיו 27% ו-85% בפליטות גזי חממה בשנים 2030 ו-2050 בהתאמה (הפחתה יחסית לפליטות גזי החממה בשנת 2015). יעדים אלו ישימו את ישראל בשורה אחת עם מדינות מפותחות בעולם.
השרות הנחו את הדרג המקצועי במשרדיהן לשים דגש בתוכניות העבודה המשרדיות לנושא האקלים ולהגיע להסכמות לגבי הצעדים המרכזיים ליישום היעדים. בחודשים הקרובים יוגשו לאישור הממשלה יעדים מגזריים להפחתת פליטות של גזי חממה בתחומים תחבורה, תעשייה, ייצור חשמל ופסולת, וכן תוכנית פעולה להשגתם.
עמכם הסליחה
