מערכת פריסה אוטומטית לתעשיית הדגים

החברה האיסלנדית וולקה (Valka), שבסיסה בקופאוגר, מתמחה בפיתוח פתרונות אוטומציה לתעשיית הדגים. החברה קנתה לה שם בזכות חידושים טכנולוגיים בשוק שמאופיין בדרישות ייצור מחמירות. המערכת שפיתחה מפיקה חיתוכים מדויקים ביותר בזוויות שונות באמצעות שילוב של קרינת רנטגן, עיבוד תמונה תלת-ממדית וראש סילון המונע באמצעות רובוט. חיתוך יסודי של דגי פילה עד העצמות מתבצע במהירות, ביעילות ובאמינות, והדבר מספק ללקוחות יתרון תחרותי מובהק.

וולקה מתמחה בפיתוח פתרונות אוטומציה לתעשיית הדגים מאז נוסדה בשנת 2003. "בחרנו בפלטפורמת PC ו-EtherCat פתוחה מבית בקהוף בתור מערכת הבקרה האוניברסלית שלנו," אמר מנהל השיווק של וולקה, אגוסט סיגורורסון, המתאר את האתגר הראשון שעלה לפני שנתיים. "עשינו את ההחלטה הנכונה. במקום רכיבים מיוחדים מכמה ספקים, אנו משתמשים ברכיבים סטנדרטיים של בקהוף ומקבלים הכול ממערכת אחת: פלטפורמת הבקרה מבוססת PC מאגדת את כל הפונקציות הנדרשות, מהבקר ומהצירים של הרובוט ועד למערכות הבטיחות וה-HMI. המאמץ הנדרש לייצור, לכיול ולפתרון בעיות, צומצם מאוד."
פלטפורמת הבקרה של מכונות החיתוך מורכבת מארון בקרה 6920C תעשייתי (IPC) עם מעבד Intel i7 בעל ארבע ליבות ותוכנת אוטומציה של TwinCAT 3.

Bumblebee תשתמש בטכנולוגיית Blockchain

כחברת המזון הראשונה שמשתמשת בפלטפורמת הענן SAP בשילוב Blockchain כשירות, חברת מוצרי הדגים במבל בי (Bumblebee) תוכל לספק שקיפות של המידע לאורך כל שרשרת האספקה, מהרגע שהדג נתפס באוקיינוס עד לרגע שהוא נוחת על הצלחת. כדי שכל המידע לגבי ההיסטוריה של הדג - מי תפס אותו, מתי וכדומה - יהיה נגיש, החברה משתמשת בשיטת בלוקצ'יין.
במבל בי היא החברה הראשונה שמשלבת פלטפורמת ענן SAP עם בלוקצ'יין כשירות. הטכנולוגיה מספקת לצרכנים פרטים על אופן אספקת המזון שלהם באמצעות סמארטפון שאפשר לסרוק בו קוד QR על תווית החבילה. המידע שנאסף בענן גם עוזר ליצרן לעקוב אחרי ההתרחשויות בשרשרת האספקה, ובכך מאפשר הגנה על טריות המזון כדי למנוע מחלות וזיהומים.

מותג Natural blue של החברה ישתמש בטכנולוגיה. תוך שימוש בקוד, טכנולוגיית בלוקצ'יין תספק מידע על אודות המסע שעבר הדג מהאוקיינוס לסופר. המידע כולל את גודלו בעת הלכידה, המקום בו נלכד ותובנות שנועדו להגברה של אותנטיות, רעננות, בטיחות, סחר הוגן ושרידות. חברת במבל בי מובילה בתעשייה בתחום הניטור של מוצרי הדגים שלה, והתוספת של סאפ ובלוקצ'יין עוזרת לה למנף את מאמציה שכן היא מייצרת שקיפות מלאה לצרכנים.
הטכנולוגיה גם תאפשר לדעת שהדג הוא הדג הנכון. לפי מחקר ארצי של אוקיאנה, מאכלי ים מוחלפים ב-26 עד 87 אחוזים מהזמן בדגים כגון לוקוס, בקלה וסנאפר, שהם דגים פחות אטרקטיביים וזולים יותר. קשה לדעת איפה בדיוק בשרשרת האספקה נעשית התרמית. קשה לדעת אם בוצעה בספינה, במהלך העיבוד, בדוכן הקמעונאי או בין לבין.
באמצעות טכנולוגיית בלוקצ'יין, חברות יכולות לשמור מידע וליצור שרשרת אספקה חפה מתרמיות, שאפשר לחלוק אותה בין כל משתתפי התהליך. ברגע שהדייג לוכד את הדג, הוא נשלח למפעל של במבל בי באינדונזיה ונסרק בעבור הצעד הראשון של לכידת מידע. המידע מאוחסן בענן ונכנס לבלוקים מאובטחים של בלוקצ'יין. לאחר מכן הדג מועבר למפעל מיוחד למטרות פיקוח, שם הוא נבדק לפי קריטריונים של בטיחות. כל המידע נאגר ונאסף באמצעות פלטפורמת הענן ונעשה נגיש לקמעונאים, למסעדנים ולצרכנים. המידע גם זמין לספקים נבחרים בשרשרת האספקה.

שקיות מקליפות בננה

חוקרים מבית הספר לכימיה של UNSW בסידני, גילו דרך חדשה להפוך פסולת ממטעי בננה לחומר אריזה מתכלה שגם ניתן למיחזור. פרופסור ג'ייאשרי ארקוט ופרופ' מרטינה שטנזל חיפשו דרכים להמיר פסולת חקלאית למשהו שיוסיף ערך לתעשייה שממנה הגיע, תוך הקניית פוטנציאל של פתרונות לבעיות אחרות. החוקרים מצאו, כי מרכיבי בננה יכולים לשמש באריזה, במוצרי נייר, בטקסטיל ואפילו ביישומים רפואיים כגון ריפוי פצעים.

באמצעות אספקה ​​אמינה של חומר הקרוי פסאודוסטם ומצוי בצמחי בננה, הופקו ומוצו חומרים שאפשר להפיק מהם אריזות. פסאודוסטם עשוי מ-90 אחוזים מים, לפיכך החומר המוצק יורד בסופו של דבר ל-10%. הוא נקצץ לחתיכות, מייבשים אותו בטמפרטורות נמוכות מאוד בתנור ייבוש, ואז טוחנים אותו לאבקה דקה מאוד. את האבקה הזו שוטפים בטיפול כימי רך מאוד. הדבר מבודד את הננו-תאית, חומר בעל ערך גבוה עם מגוון יישומים, שאחד מהם הוא אריזות, ובייחוד אריזות מזון חד-פעמיות. הנושא עניין במיוחד את החוקרים, מאחר שאריזות מזון חד-פעמיות מסיימות את דרכן על פי רוב בפח הזבל.
החוקרים ציינו שלמוצר הסופי יש תכונות דומות לאלה של נייר אפייה, ואפשר להשתמש בו במספר פורמטים באריזות מזון. למשל, שקית קניות מחומר שאינו רגיל, מתכלה וניתן למיחזור. בדיקות עם אוכל לימדו כי אין באריזות האלה סיכוני זיהום.

טכנולוגיית חלל להזנת כדור הארץ

מתכון מיקרוביולוגי לתחזוקת אסטרונאוטים במשימות חלל ארוכות עשוי להאכיל מאות מיליוני אנשים רעבים על כדור הארץ. לפני יותר מחצי מאה, נאס"א עיבדה את המתכון החיידקי לקיום אסטרונאוטים במשימות שטח ארוכות למאדים. המתכון נשכח יותר מ-50 שנים, וכעת מתברר כי אותם חיידקים ממש יכולים להאכיל את מאות מיליוני האנשים הרעבים על פני כדור הארץ. יתרה מזו, הם עשויים לשמש מפתח לכלכלה מעגלית ניטרלית מפחמן. אלא שהמיקרובים שנאס"א עבדה עימם בשנות השישים לא היו רק מיקרובים. אלה היו חיידקים שיכולים לקצור אנרגיה ממרכיבי האוויר, מפסולת CO2 וממים כדי להכין כמויות אדירות של חלבון מזין. שלא כמו צמחים, חיידקים אלה, המכונים הידרוגוטרופים, לא צריכים אור. במקום זאת הם משתמשים במימן כדלק לייצור מזון מ-CO2, ממש כמו שצמחים משתמשים באנרגיית אור השמש בפוטוסינתזה.
מספר חברות לביולוגיה סינתטית ממשיכות את דרכה של נאס"א מהמקום שבו הפסיקה, ומנסות לפתח דור חדש לגמרי של מוצרי מזון בר קיימא.

טכנולוגיות חדשות בענף החקלאות למוצרי סלמון

הגברת הביקוש לסלמון הביאה את ענף החקלאות למוצרי סלמון לאמץ טכנולוגיות חדשות, רבות מהן מסתמכות על אוויר דחוס. יותר מ-12 שנים האכלת סלמון מורכבת מהזנה המועברת על ידי זרם אוויר בלחץ נמוך. הטכניקה הזו מובילה כעת לעיצוב דוברות האכלה עם חדרים, עם יישומי אוויר דחוס גבוה יותר.
היישומים פועלים עם מדחסים המופעלים על ידי דיזל או חשמל. המדחסים משמשים לאספקת אוויר דחוס למשימות כגון הוצאת דגים מתים או כדי להגדיל את רמת החמצן במכלאות הים. לפני חידוש זה היה צריך לשלוח צוללנים כדי להניח ידנית את הדגים המתים בסלים, שאותם היה צריך להרים מהמים ביד.

כעת משתמשים באוויר דחוס להסרת דגים מתים ממכלאות הים. אוויר דחוס מנופח דרך הצינור גורם לדגים המתים לצוף בשל עקרון "משאבת ההרמה". לאחר מכן מופרדים הדגים מהמים, והצוות יכול להעריך את מצב הפגרים ולבצע עליהם ניתוחים סטטיסטיים. השיטה מהירה יותר מהסרה ידנית של הגוויות, וגם מסייעת במניעת התפשטות של מחלות.
אחד השימושים החשובים ביותר לאוויר דחוס בחקלאות הוא אוורור מושבות אלמוגים, תהליך שבו מופץ אוויר דחוס במכלאות באמצעות מפזרים. כשבועות עולות אל פני השטח, מתרחשים חילופי גז בין המים לגזים שבבועות, ומעלים את רמות החמצן במים.