הצגת תפריט 
קריאה להקמת מכון המזון הלאומי
מינהל תעשיות במשרד הכלכלה והתעשייה, בתיאום עם רשות החדשנות, מחפש גוף או התאגדות של מספר גופים (קונסורציום) המסוגלים להקים ולהפעיל מכון מזון בשותפות עם המכללה האקדמית תל-חי. בכלל זה מידע בדבר המודלים האפשריים לביצוע הפעילות. המכון יוקם בקריית שמונה, בתקציב ממשלתי של 21.2 מיליוני שקלים, כחלק מהאקוסיסטם הצפוני של תעשיית המזון והפודטק.
המכון יוקם כדי לקדם את תעשיית המזון בישראל באמצעות יצירת תשתיות לפיתוח ושדרוג של מוצרי מזון והטמעת טכנולוגיות ייצור חדשניות. מכון המזון יכיל מיתקני פיילוט וציוד אנליטי, שיחד עם המומחיות של המכון יאפשרו מתן שירותי פיתוח ושדרוג מוצרי מזון בתשלום לתעשייה. המכון ישמש עוגן ידע ומקור חיבור בין התעשייה, גורמי החקלאות והאקדמיה, לשם קידום החדשנות, הפריון והתחרותיות של תעשיית המזון הישראלית בעולם.
המועד האחרון להגשת מענה לפנייה הוא 6 באוגוסט 2020. מידע נוסף בנוסח המלא באתר המשרד.
הפחתת המכס על דגים קפואים
שר האוצר ישראל כ"ץ חתם על צו המפחית את המכס על דגים קפואים. הצעד נועד לקדם את התחרות ולהקל את יוקר המחיה של אזרחי מדינת ישראל. הפחתת המס נועדה להביא להוזלה של עשרות מיליוני שקלים למשקי הבית במחירי הדגים כבר השנה.
מחירי הדגים בישראל גבוהים ב-25% בערך ממחיריהם במדינות ה-OECD. על כן הוחלט להוזילם. המכס על פילה אמנון קפוא צפוי לרדת מ-7.5 שקלים לקילוגרם ל-1.8 שקלים בשתי פעימות עד שנת 2022. עד שנת 2021 יירד בהדרגה המכס על פילה קרפיון ובורי מ-5.5 שקלים לק"ג לשקל אחד לק"ג. משרדי האוצר והחקלאות סיכמו על תמיכה נוספת במגדלי הדגים, בסך 50 מיליוני שקלים, בשנים 2022 עד 2026.
צעירים עושים הסבה לחקלאות
משבר הקורונה, אשר פגע בעסקים רבים בתחומים אירועים ומסעדות, הביא איתו גם הזדמנויות חדשות של חיבור לאדמה, לערכיות ולחקלאות הישראלית. "חקלאי גרנות" החלו לשלב צעירים יוצאי צבא וסטודנטים בפרויקטים של נטיעת אבוקדו במטעי גרנות בקיבוצים להבות חביבה, רמת הכובש ושדה ורבורג.
"במטעים שלנו הועסקו כמה עשרות צעירים שנפלטו מתחומי הבילוי והפנאי, ועקב קושי ומחויבות להתפרנס, פנו אלינו בבקשה לעבודה. הפניות נעשו דרך חברות כוח אדם, גופי התנדבות ובאופן פרטי", כך הסביר אילון ברנס, מנהל החקלאות בגרנות. "מדובר בחבר'ה צעירים ערכיים מאוד, יוצאי צבא, שעבדו כמלצרים, כברמנים, כמנהלי אירועים וכיוצא בזה, אשר מצאו את עצמם מחוסרי עבודה עקב משבר הקורונה."
חקלאות ישראלית חדשה. צילום ערן בן יאיר
חקלאי גרנות, שנכנסו באותה עת לשיא עונת הנטיעה של אבוקדו, שמחו לשלב בעבודה את הצעירים החדשים, שפשטו את המדים, הסינרים והעניבות, לא נרתעו מעבודה קשה, והחלו בעבודות חפירה, נטיעה ושתילה של עצי אבוקדו. "ההווי היה חיובי, האווירה נפלאה, נוצר חיבור נהדר בין צעירים ישראלים לעובדים זרים שמשלבים כוחות יחד, ואליהם הצטרפו לעיתים ילדים ובני נוער מהקיבוץ, שהגיעו לסייע בעבודות הנטיעה עקב הפסקת הלימודים." לדברי אילון, לאחר סיום הפרויקט, בכוונת חקלאי גרנות להמשיך עם החברים החדשים לנטיעות בכפר גליקסון ובקיבוצים נוספים של גרנות.
[image_gallery]
אסם-נסטלה עם קפה סטארבקס
קבוצת אסם-נסטלה החלה לשווק, לראשונה ברשתות השיווק בישראל, את קפסולות הקפה של סטארבקס. מגוון הקפסולות, שמונה תערובות, משווק במלואו משלב ההשקה.
השקה זו היא חלק מהסכם לשיתוף פעולה כלל עולמי בין נסטלה לסטארבקס, שהחל לפני כשנתיים. במסגרת ההסכם, נסטלה מייצרת את מוצרי סטארבקס ומשווקת לצרכנים ברשתות השיווק בכל העולם. בין מוצרים אלה - קפסולות למכונות קפה ביתיות ומגוון מוצרים נוספים שיגיעו בהמשך.
נסטלה משווקת את הקפה של סטארבקס ב-40 מדינות באסיה, באירופה, באמריקה הלטינית, במזרח התיכון ובארצות הברית. בישראל משווקות קפסולות של תערובות קפה המותאמות למכונות נספרסו, והן מוצעות בשלוש דרגות קלייה: קליית סטארבקס בהירה לקפה עדין, גוף קליל וטעם עגול; קלייה בינונית לקפה מאוזן ועשיר; קלייה כהה לקפה עם גוף מלא וטעם עוצמתי. כל התערובות מבוססות על קפה איכותי 100% ערביקה, המגודל ומעובד תוך הקפדה על כללי האתיקה של סחר הוגן באזורי הקפה האיכותיים ביותר בעולם, בהם אמריקה הלטינית, אינדונזיה ואפריקה.
צילום: סטודיו אסם
להערכת נחום זיימן, מנכ"ל חטיבת הקפה ודגני הבוקר בקבוצת אסם-נסטלה, "המותג צפוי להיות מוביל בקטגוריית הקפה. על פי מחקרים שערכנו, המותג והקפה של סטארבקס אהובים מאוד בקרב הצרכן הישראלי: כ-50% מהישראלים ביקרו בסניפי הרשת בשנתיים האחרונות, ו-74% מתוכם הזמינו אספרסו או קפוצ'ינו/קפה לאטה. אנו מתחילים בסגמנט הקפסולות ובכוונתנו להתרחב לסגמנטים נוספים בהמשך."
חלב ודבש בישראל
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מציגה נתונים עדכניים על התפוקה והצריכה של חלב ודבש בישראל.
כמות התפוקה הכוללת של חלב (בקר, כבשים ועיזים) בשנת 2019 נאמדה ב-1,567 מיליון ליטרים, ירידה של 4.1% לעומת שנת 2018. כמות חלב הבקר, שהיא כ-97% מכמות החלב, ירדה ב-4.2%, וכמות חלב הצאן, שהיא כ-3% מכמות החלב, ירדה ב-1.7%. בכמויות נכללים גם אומדן החלב שנצרך באופן עצמי (בעיקר במגזר הערבי, שבו צריכת חלב עזים גבוהה).
ערך החלב ליצרן ירד ב-7.0% ונאמד ב-3.1 מיליארד ש"ח - כ-10.3% מסך התפוקה החקלאית. מחיר חלב בקר ליצרן ירד ב-3.4% בעקבות ירידת מחיר המטרה של החלב. מחיר חלב עזים עלה ב-4.8%, ומחיר חלב כבשים עלה ב-2.2%.
| סוג חלב | מספר חולבות (הערכה) | מיליוני ש"ח | אחוז |
|---|---|---|---|
| סך הכול | 207,600 | 3,122 | 100.0 |
| חלב בקר | 135,000 | 2,960 | 94.8 |
| חלב כבשים | 36,000 | 65 | 2.1 |
| חלב עזים | 37,000 | 96 | 3.1 |
תנובת החלב לפרה בישראל נותרה הגבוהה בעולם. בשנת 2019 ירדה מעט תפוקת החלב לפרה והייתה כ-11.86 אלף ק"ג חלב לפרה (12.2 אלף ליטר).
בשנת 2019 פעלו בישראל 723 רפתות, ירידה של 3.6% לעומת שנת 2018, וירידה לעומת 1,250 רפתות שפעלו בשנת 2001. בשנת 2019 היה מספר הרפתות שפעלו במגזר המשפחתי 547, ירידה של 4.4% לעומת שנת 2018. מספר הרפתות שפעלו במגזר הקיבוצי היה 163, ירידה מזערית לעומת 2018. נוסף על כך פעלו 12 רפתות בבתי ספר חקלאיים ורפת מחקרית אחת.
משנת 2001 עד 2019 עלה מספר החולבות מ-116,000 ל-135,000. הגידול במספר החולבות, למרות הירידה במספר הרפתות, נבע מעלייה בתפוקות של יחידות הייצור, מהתייעלות מבנית ומהרפורמה שחלה בענף.
תפוקת הדבש בישראל הייתה בשנת 2019 4,000 טונות, עלייה של 11.0% (3,600 בשנת 2018). ערך הדבש נאמד ב-68.8 מיליון ש"ח. מחיר הדבש ליצרן לא השתנה לעומת השנה הקודמת. השינויים בכמות נובעים בעיקר משינויים בפריחה בעונת האביב, שנגרמו מעלייה במשקעים ברחבי הארץ.
תפוקת הדבש בישראל נובעת מ-120 אלף כוורות. היבול הממוצע בכל כוורת היה כ-30 ק"ג. כמות זו לא סיפקה את כל הביקוש המקומי לדבש במדינת ישראל. ב-2019 יובאו לישראל כ-1,125 טונות דבש לעומת 1,699 טונות בשנת 2018.
עמכם הסליחה
