הנה באה הרכבת

במוצאי יום שבת, 21 בדצמבר 2019, הזמין שר תחבורה זמני, בצלאל סמוטריץ, את קודמו בתפקיד, השר ישראל כץ, לנסיעת בכורה ברכבת שיצאה מירושלים לתל-אביב. ישבו להם השניים מדושני עונג וחשיבות עצמית והפליגו בשבחי עצמם. חשבתי לעצמי שהשר הזמני סמוטריץ באמת אינו העניין כאן. השר כץ, שהתפאר בבשורה הגדולה, הוא העניין. הרי כל מנהל שיסיים פרויקט שהוא אחראי לקידומו באיחור של שבע-עשרה שנים, היה מוצא את עצמו מזמן בלשכת העבודה. אבל לא. אצלנו יושב מנהל בשם ישראל כץ, וכאן קוראים לו אדוני השר, ומתגאה שסיים פרויקט שהיה אמור להסתיים כבר לפני שבע-עשרה שנים, כאשר האחריות על ניהול הפרויקט הייתה עליו.
זה מזכיר את הסיפור על ילד שחזר מבית הספר עם תעודה והראה אותה לאביו. האב הביט בתעודה וסטר לבנו. הילד הפגוע שאל את אביו על מה הסטירה. ענה האב: בשירה קיבלת טוב מאוד, וביתר נכשלת, אז על מה אתה שר?
ישראל כץ לא ראוי לדעתי לתעודת הוקרה על פתיחת קו הרכבת לירושלים. כמנהל וכשר הממונה על הפרויקט הזה, הוא נכשל כישלון חרוץ, שעלה למשק הישראלי בחריגות ענק מהתקציב שתוכנן. אי אפשר לחשב כמה אנשים היו נשארים בחיים לו הרכבת הייתה מתחילה לנסוע לפני עשר שנים, ובכך מפחיתה את העומס בכבישים.

הרכבת הקלה

ליאור גוטמן כתב לא מזמן ב"כלכליסט" על תקלות שנתגלו בקרונות הרכבת הקלה שעתידים להיות מסופקים לישראל. לפניכם ציטוט: "דו"ח ביקורת בטיחות שהזמינה נת"ע מהחברה הסינית CRC שמייצרת עבורה את קרונות הרכבת הקלה מגלה שורת ליקויים פוטנציאליים חמורים בקרונות, שמחייבים תיקון טרם אספקתם לישראל - כך נודע ל'כלכליסט'." (24 בדצמבר 2019.) מדובר ב-90 קרונות שישמשו את הקו האדום של הרכבת. חמישה מהם כבר הגיעו לישראל כדי לבצע נסיעות מבחן במרחקים קצרים מאוד. השאר אמורים להיות מסופקים עד סוף 2020, לקראת תחילת פעילותו של הקו המתוכננת לסוף שנת 2021. בנת"ע אומרים, כי לפי שעה לא צפויים עיכובים בתחילת פעילות הקו בעקבות הממצאים, וכי לא צפויות עלויות נוספות משום שהסינים יידרשו לתקן את הליקויים.
הנה מגיע העיכוב הבא מבית ניהולו של ישראל כץ. הרכבת הקלה הייתה אמורה על פי התכנון המקורי "לשקשק" במחוזותינו כבר מזמן, אלא שאחרי שרוני מילוא טמן את אבן הפינה לרכבת הקלה, וזה היה מזמן, לא נעשה הרבה. כעבור זמן רב הבינו כי בעיות של צפיפות תנועה ושינוע אנשים לא נפתרות באמצעות רכבים פרטיים אלא על ידי תחבורה ציבורית יעילה, והעסק יצא לדרך. תחילה התחילו הצרפתים לעבוד, אבל הם ברחו מכאן. עכשיו הסינים עובדים, אבל כמו שמתברר, יש איחור ניכר, ועכשיו נוספה בעיית הקרונות עצמם. ציינתי כבר שמשרד התחבורה נזקק למנהל טוב יותר?

כך סגרנו את שנת 2018

רועי רובינשטיין פרסם ב-Ynet מאמר שכותרתו: "בטיחות בדרכים באירופה: ישראל בתחתית הדירוג" (20 ביולי 2018). וכך נכתב: "הכביש הישראלי הוא אחד המסוכנים באירופה, וזה רשמי: המועצה האירופית לבטיחות בדרכים פרסמה דו"ח הסוקר את התקדמות 32 המדינות החברות במועצה לאורך השנים. והממצאים לא מעודדים: לצד מיקום טוב ביחס הרוגים למיליארד ק"מ נסועה ומיליון תושבים על כבישי ישראל כיום, השינוי במהלך השנים אינו מתקרב אפילו לממוצע - כך למשל, השינוי היחסי במספר ההרוגים מאז 2001 מציב את ישראל בתחתית הרשימה, כאשר רק בולגריה, רומניה ומלטה (בה המספרים ממילא נמוכים מדי) גרועות ממנה.
"נתון גרוע עוד יותר מתייחס לשינוי הממוצע במספר הרוגי תאונות הדרכים במהלך העשור האחרון - מ-2007 ועד 2017 - בו כיהנו שרי התחבורה שאול מופז (עד אפריל 2009) וישראל כץ. לפי נתון מדאיג זה, ישראל מדורגת במקום האחרון מ-32 המדינות, עם שינוי ממוצע צנוע של 1.7%, כאשר הממוצע בכל המדינות עומד על 4.7%. גם בדיקת אותו נתון במהלך שמונה השנים בין 2010 ל-2017 מציב את ישראל בתחתית הרשימה, עם שיפור של 8.8% כאשר ארבע מדינות בלבד מתוך 32 החברות ממוקמות מתחתיה."
שימו לב שישראל נמצאת בתחתית הרשימה של המדינות החברות במועצה האירופית לבטיחות בדרכים. מאוד מעניין אותי כיצד ממשיכים יחצני משרד התחבורה לשווק את הפעילות של השר או המנהל של משרד התחבורה כמוצלחת. לו הייתה פעילותם מוצלחת באמת, היינו נמצאים במקום טוב יותר על פי המועצה האירופית לבטיחות בדרך.
לא מגיע לנו, צרכני התחבורה בישראל, שייקחו אותנו קצת יותר ברצינות?

דואר אלקטרוני לתגובות: [email protected]