הצגת תפריט 
סירוב לבדיקת הינשוף ונתינה מאוחרת של הדגימה
פקודת התעבורה קובעת ששוטר רשאי לדרוש מנוהג רכב או מממונה על הרכב לתת לו דגימה של אוויר נשוף מפיו לשם בדיקה אם מצוי בגופו אלכוהול ובאיזה ריכוז. הבדיקה נעשית באמצעות מכשיר שאושר לשם כך בידי שר התחבורה בהסכמת שר הבריאות.
המחוקק הטיל חובות על שוטר שדרש דגימה מנהג. לפי הוראות הפקודה, שוטר הדורש מנוהג רכב או מממונה על הרכב לתת לו דגימת נשיפה, דגימת שתן או דגימת דם, יודיע לו לשם מה ניטלת הדגימה, יבקש את הסכמתו ויסביר לו את המשמעות המשפטית של סירוב לתת דגימה. הפקודה אף קובעת שאם סירב נוהג הרכב, או הממונה על הרכב, לתת דגימה לפי דרישת השוטר כאמור לעיל, יראו בו מי שעבר עבירה של נהיגה בשכרות.
רוצה, אבל "לא יכול"
כשנהג מודיע לשוטר כי הוא מסרב לתת דגימה לאחר שקיבל מהשוטר הסבר נאות על הנדרש ממנו והמשמעות לסירוב, יקשה עליו לחלוק על "חזקת השכרות". שונה הדבר כשהסירוב משתמע מהתנהגותו של הנהג, אשר לכאורה מנסה לשתף פעולה אך "לא מצליח" לתת דגימה.
בתי המשפט ציינו לא פעם, כי בדיקת הנשיפה פשוטה. במהלכה מתבקש הנהג לנשוף כמות מסוימת של אוויר מריאותיו אל תוך פיית המכשיר, ואין זה צפוי שמי שמבצע אותה בתום לב ייכשל בה. בנסיבות שבהן אדם מתקשה כביכול לבצע נשיפה פשוטה למכשיר הינשוף, רואים בו כמי שהתנהגותו מתחמקת. נשיפת כמות שאינה מספקת למכשיר, כמוה כסירוב ליתן דגימת נשיפה לבדיקת רמת האלכוהול בדם. בהיעדר הסבר סביר לכישלון הבדיקה, נוצרת החזקה, הקבועה בחוק, כמו זו של נהג שסירב למסור דגימה ומוחזק כמי שנהג בהיותו שיכור.
כישלון בבדיקת הנשיפה אינו מקים אוטומטית חזקה בדבר סירוב לבצע בדיקה. יש לבחון אם הבדיקה לא צלחה מסיבות טכניות או מסיבות רפואיות מוכחות לאי יכולת נשיפה של הנהג. עם זאת אין לקבל מצג שווא של ניסיון נשיפה כהסכמה אמיתית לבצע את הבדיקה גם כאשר היא מלווה בהסכמה ורבלית.
מעשה שהיה
בפני בית המשפט לתעבורה הונחה סוגיה: האם אפשר לייחס לנאשם סירוב לתת דגימת אוויר נשוף, באופן המקים חזקה כי נהג בהיותו שיכור? הנאשם טען כי אין לייחס לו סירוב כאמור משביקש להתייעץ לפני עריכת הבדיקה עם עורך דין. הוא הודיע על הסכמתו ורצונו להיבדק בתוך דקות ספורות לאחר שנועץ בעורך דינו, כשהאירוע עודנו בעיצומו וכשהוא עדיין בהשגחת השוטרים שהיו במהלך כתיבה של הדו"חות למיניהם.
כפי שתואר בפסק הדין, הנהג נעצר בחשד לנהיגה בשכרות ונדרש, בין שאר הפעולות, לתת דגימת נשיפה במכשיר הינשוף. הבדיקה נכשלה מספר פעמים, עד שהותרע הנהג כי בסירובו ייחשב כשיכור. הנהג ביקש להיוועץ בעורך דין, ורק לאחר יותר משעה מרגע מעצרו, התרצה והסכים לבצע את הבדיקה. כשביקש כעבור יותר משעה לבצע את הבדיקה, היו השוטרים כבר עסוקים במילוי הדוחות הנוגעים לעניינו, סירבו לבקשתו ואמרו לו שאין מדובר ב"תוכנית כבקשתך".
אי לכך הוגש נגד הנהג כתב אישום בו הואשם בנהיגה בשכרות עקב סירובו להיבדק. במהלך המשפט הושמעו עדויות, ולפיהן התמהמה הנהג ביצירת קשר עם עורך דינו. רק לאחר זמן מה הצליח ליצור איתו קשר, ואחריו פנה לשוטרים והודיע כי הוא מסכים לתת דגימת נשיפה.
בית המשפט התחבט בשאלה אם סירובו הראשוני של הנהג יעמוד לו כנגדו גם אם התחרט לאחר מכן. לבסוף קבע בית המשפט כי בנסיבות הספציפיות של התיק שהונח בפניו, ראוי היה לאפשר לנהג לבצע את הבדיקה גם אם באותה עת כבר עסקו השוטרים במילוי הדוחות, שכן עד לאותו רגע היה הנהג בהשגחתם, ולא נראה כי עשה מעשה שיכול לשבש את הבדיקה. גם טיב הבדיקה לא נפגע כלל. למעשה, גם אם נבדק הנהג לאחר זמן מה, הרי שכמות האלכוהול בגופו לא ירדה באופן כזה שתשבש נתון של נהיגה בשכרות בעת שנעצר.
בית המשפט סמך את פסיקתו גם על הערת בית המשפט העליון במקרה דומה אחר, שבו קבע בית משפט העליון כי מקובלת עליו עמדתה המשפטית העקרונית של המדינה, ולפיה העבירה של סירוב משתכללת במועד הסירוב. עם זאת עלה בפני בית המשפט העליון, כי אין זה ברור כלל וכלל מהי מדיניות ההעמדה לדין והאכיפה של משטרת ישראל או של פרקליטות המדינה, מקום שבו נמלך המסרב בדעתו ומבקש לקיים את הבדיקה שתחילה סירב לה. בית המשפט העליון סבר כי בעניין זה, מן הראוי שגורמי האכיפה יפעלו על פי נוהל מפורט ומוסדר.
יוער כי נוהל זה טרם הופץ בעת כתיבת מאמר זה.
הכותב הינו מומחה למשפט תעבורה. sgilad-Law.co.il
עמכם הסליחה
