סיוע לתעשייה ולעסקים קטנים ובינוניים

כדי לסייע לתעשייה ולעסקים קטנים ובינוניים עקב משבר הקורונה, גיבשו משרד האוצר והכלכלה ומשרד התעשייה תוכנית סיוע כלכלית הממוקדת בעידוד עסקים קטנים ובינוניים בהיקף של 700 מיליוני שקלים. צעדים אלה מתווספים לתוכנית סיוע שנכללים בה בין היתר מענק השתתפות בהוצאות קבועות בהיקף של 5.2 מיליארד שקלים, הפחתה בארנונה בהיקף של 2.6 מיליארד שקלים, קרן הלוואות בערבות מדינה לעסקים קטנים ובינוניים בהיקף של 14 מיליארד שקלים, קרן הלוואות בערבות מדינה לעסקים גדולים בהיקף של שישה מיליארד שקלים והקלות ברגולציה.
עיקרי התוכנית:
השתתפות בעלות של ביצוע התאמות בעסק - התאמות פיזיות, מעבר למסחר מקוון והטמעת ייצור מתקדם בתעשייה - 310 מיליוני שקלים. בכלל זה השתתפות של 50% בהוצאות של עסקים קטנים ובינוניים, עד 10,000 שקלים; סיוע לעסקים קטנים ובינוניים בהטמעת טכנולוגיות סליקה בתקן EMV כדי לקדם תשלומים מתקדמים. הדבר יאפשר תשלומים ללא מגע בכרטיסים תומכים ותשלום באמצעות אפליקציות תשלום מתקדמות; מענקי סיוע לעסקים קטנים ובינוניים בחיבור לתשתית אינטרנט מהירה בסיבים אופטיים; מענקי סיוע להטמעת ייצור מתקדם בתעשייה, עם דגש בהשקעות במחשוב, בסנסורים וברובוטיקה, ובכלל זה הגשת בקשה מקוונת להשקעות מהירות בהיקף של עד 750 אלף שקלים ומסלול להשקעות אסטרטגיות גבוהות יותר בהשתתפות המדינה; ייעוץ מסובסד למעבר לייצור מתקדם ולהתייעלות במשאבים באמצעות המכון לייצור מתקדם והמכון להתייעלות במשאבים.
תוכניות ממוקדות בעסקים קטנים ובינוניים - 255 מיליוני שקלים. תקצוב הפעילות של מרכזי המעוף המספקים שירותים ייעודיים מסובסדים לעצמאים ולעסקים קטנים ובינוניים בפריסה ארצית רחבה, ובהם סבסוד לייעוץ עסקי, קורסים והדרכות וייעוץ למימון; קול קורא למיזמים משותפים עם המגזר הפרטי.
עידוד השקעות בתעשייה היצרנית ועידוד היצוא - 135 מיליוני שקלים. סיוע בהשקעות בתעשייה; מסלול להשקעות אסטרטגיות וניצול הזדמנויות; רשת ביטחון לטיסות מטען; השתתפות בהוצאות שיווק לצורך יצוא.

פיתוח ישראלי: מערכת דיווח בריאות לעובדים

חברת פיתוח התוכנה מבית מטריקס, קמביום, פיתחה מערכת דיגיטלית ראשונה מסוגה - CoviDefense, המסייעת לעסקים לעמוד בתקנות התו הסגול שהציב משרד הבריאות. אחת מהן מחייבת מעסיקים לשמור על נהלי הבריאות ולעקוב אחר מצבם הבריאותי של העובדים, הלקוחות והספקים בטרם כניסתם לבית העסק. הפתרון פועל בקרב מספר חברות ומשמש אלפי משתמשים.
עובדי הארגון יכולים להיכנס למערכת מכל מקום ובאמצעות כל מכשיר חכם או דפדפן ללא צורך בהתקנה. לאחר כניסה ראשונית העובד מתבקש להשיב על שלוש שאלות: האם יש לך חום מעל 38 מעלות? האם אתה סובל משיעול? האם היית במגע עם חולה מאומת? לאחר מענה על השאלות, המערכת מעדכנת את העובד אם הוא רשאי להגיע לעבודה. השאלות והפיצ'רים המוצגים במערכת יכולים להתעדכן בזמן אמת על פי שינויים בהנחיות שמעביר משרד הבריאות למגזר העסקי.
הנתונים נשמרים באופן מאובטח בענן באמצעות WAF. המערכת מתעדת את הדיווחים על דאטה בייס שמכיל אך ורק את פרטי הדיווח שנדרשים על ידי משרד הבריאות. כך למשל מיקום העובד אינו נכלל במערכת זו. אפשר בכל שלב להפיק דוחות, ואם אחד העובדים מתגלה כחולה, מתאפשרת חקירה מהירה ויעילה.

צוות קמביום. צילום: אור אלכסנברג

פתרון CoviDefense משלים את הבדיקה הפיזית שבה מחויב בעל העסק. צוות הפיתוח של קמביום מפתח פיצ'רים נוספים, כדי שהמערכת תעבוד בעתיד בסנכרון מלא עם פתרונות טכנולוגיים פיזיים לבדיקת מצבם הבריאותי של עובדים בכניסה לבתי עסק, כגון שערים תרמיים למדידת חום, מכשור למדידת חום במצח או בשורש כף היד ומערכת מדידת טמפרטורה סביבתית.

מיתקן התפלת מים בשורק

פחות משנתיים מהחלטת הממשלה להגדיל באופן ניכר את כושר ההתפלה של מדינת ישראל, זכו חברת IDE טכנולוגיות ובנק לאומי במכרז PPP להקמת מיתקן התפלה חדש בשורק. הצעתה של חברת IDE עמדה על מחיר חסר תקדים של 1.45 ש"ח לקוב מים, נמוך ב-65 אגורות מהמחיר הנמוך ביותר לקוב מים המשולם כיום. הוזלה זו תחסוך למשק המים 3.3 מיליארד ש"ח לאורך תקופת הפעילות של המיתקן.
מיתקן שורק 2, בעל תפוקה של 200 מיליון קוב מים בשנה, צפוי להיות הגדול מסוגו בעולם, ולהגדיל את כושר ההתפלה של מדינת ישראל ב-35%.

זריקת עידוד לתעשייה הישראלית

המכון לייצור מתקדם יוצא לדרך כדי לעודד את התעשייה הישראלית ולקדמה לתעשייה 4.0. מלי ביצור, מנכ"לית Tefen, אמרה למגה תעשיות, כי למכון תהיה מעבדה חדשנית שלא נראתה כמותה בישראל.
המכון לייצור מתקדם זכה במכרז מטעם משרד הכלכלה, ובתחילת חודש פברואר החל לקדם את התעשיות בישראל. את המכון מקימים ומפעילים קבוצת תפן ומכללת אורט בראודה, אשר נבחרו על ידי מינהל תעשיות במשרד הכלכלה. המכון מוקם בגליל כחלק מאסטרטגיית הממשלה לחזק את התעשייה באזור, ויעניק סיוע בסבסוד עמוק למאות מפעלים, כדי שיטמיעו תהליכי ייצור מתקדמים שיאפשרו הגדלת פריון ורווחיות. מהלך זה ישפר את יכולת התחרות של התעשייה הישראלית בעולם.
המכון, שמוקם בתקציב ממשלתי של 35 מיליון שקלים, ישמש עוגן לאומי בתחום הייצור המתקדם, ויספק למפעלים שירותי אבחון וייעוץ. שירותי הייעוץ יפעלו לזיהוי שיטות וטכנולוגיות שיביאו לשיפור תהליכי הייצור, ובהן רובוטיקה, הדפסת תלת-ממד, ביג דאטה, אינטרנט של הדברים, שימוש בחומרים מתקדמים ודיגיטציה של תהליכי עבודה.
היעד שנקבע למכון הוא טיפול ב-250 מפעלים בתוך שלוש שנים. המכון יסבסד את הייעוץ, והמפעל יידרש בתמורה לעמוד בתוכנית פיתוח שתכוון אותו להשקעות בטכנולוגיות.
קבוצת תפן תהיה אחראית על ריכוז הפעילות ואספקת שירותי האבחון והייעוץ הטכנולוגיים לחברות. מסקר שערכה לאחרונה עלה שכמעט 40% מהארגונים בישראל לא מטמיעים חדשנות. לדברי מלי ביצור, "התעשייה עדיין סובלת מטכנופוביה. החולשה שלנו היא בעיקר אינטגרציה לקויה. מטרת המכון תהיה להנגיש את פתרונות התעשייה החכמה לחברות תעשייתיות קטנות ובינוניות. המכון יהיה מרכז ידע של מיומנויות למנהלים ויזמים בכל הקשור לייצור מתקדם. אנחנו נסייע לאבחן את הבעיות של כל ארגון ולאתר פתרון מתאים, הכול מסובסד ובתחנה אחת."

ברן זכתה בפרויקט אסטרטגי בישראל

חברת ברן ישראל קיבלה הודעה מאלביט מערכות על זכייתה בפרויקט לניהול המעבר של מפעל תעש מרמת השרון לרמת בקע בנגב. פרויקט הניהול אמור להתבצע במשך חמש שנים, והתמורה לברן ישראל צפויה להסתכם ב-60 מיליון שקלים. התמורה תתעדכן לפי יעדי הפרויקט, ובכלל זה זמנים ועלויות. אלביט מערכות תהיה רשאית להרחיב את הפרויקט לתחולה נוספת ובתמורה נוספת, שנקבעה בהסכם של עד 12 מיליון שקלים. התשלום ישולם במקדמות חודשיות שוטפות ולפי אבני דרך שנקבעו בהסכם.
ברן ישראל, בשותפות עם חברת CPM לניהול פרויקטים, תספק במסגרת הפרויקט שירותי תכנון וניהול של העברת מיתקני תעש. השתיים יהיו אחראיות לתכנון הפרויקט, לניהול התכנון, לניהול הביצוע ולפיקוח עליון עד מסירת הפרויקט בכללותו.

שלב נוסף בהסדרת יצוא הקנאביס הרפואי

לאחרונה נחתם צו יצוא חופשי להסדרת יצוא מוצרים מסוימים של קנאביס רפואי מישראל. הצו הוא שלב נוסף ביישום החלטת הממשלה להתיר יצוא של מוצרי קנאביס רפואי, שהתקבלה בשנה שעברה. הצו קובע, כי מי שירצה לייצא מוצרי קנאביס רפואי מסוימים מישראל, יפנה לקבל רישיון ממשרד הבריאות, ויוכל לייצא את הטובין בכפוף לכך ובכפוף למפורט בפקודת הסמים המסוכנים. הצו ייכנס לתוקף 30 ימים מיום פרסומו ברשומות.

על פי הערכות, ההכנסות למשק הישראלי מיצוא של קנאביס רפואי יהיו בהיקף של מאות מיליוני דולרים מדי שנה. כבר היום יש בישראל יותר מעשר חוות גידול וחמישה מפעלים העומדים בתקנים של משרד הבריאות. חוות ומפעלים נוספים נמצאים בהליכים של הקמה ורישוי.
כ-60,000 ישראלים מטופלים בקנאביס רפואי, ולפי ההערכות נצרכים בישראל 25 טונות קנאביס רפואי בשנה. כושר הייצור של התעשייה הישראלית גבוה הרבה יותר, ובקרוב, עם כניסת היצרנים החדשים למעגל הייצור, יתאפשר להגיש בקשות למשרד הבריאות ליצוא קנאביס רפואי.