שוב פעם טכוגרף

יש לי רושם שאיש במוסדות שאמורים לנהל את המדינה שלנו לא מתמצא בענייניו, אף לא במעט. קחו למשל את הטכוגרף. למה לאלץ נהג מקצועי להחליף דיסקה? הרי ממילא מותקן ברכב טכוגרף דיגיטלי, וברוב ציי הרכב הוא מסונכרן למחשב בשלל תוכנות מעקב. דווקא כאן, בארץ ישראל, מדינת "הייטק", עדיין משתמשים בטכנולוגיה שאבד עליה הקלח כבר לפני יותר מ-20 שנים. איננו מסוגלים להטמיע שינוי הכרחי שמקובל כבר שנים במדינות אירופה.
חברה שמקבלת רישיון להסיע נוסעים בתשלום, ממילא מחוברת למחשב משרד התחבורה, וממילא ידוע לה ולמשרד התחבורה באיזו שעה האוטובוס עזב את התחנה, מספר הנוסעים באוטובוס ומסלול הנסיעה. כל סדרן שמפקח על קו רואה היכן נמצא האוטובוס, מהירות נסיעתו, שעות עבודה וכדומה. אז למה להכביד? המידע נמצא במשרד התחבורה, מה נותנת דיסקת הטכוגרף חוץ מסיבה לרשום דוחות לנהג ולמעסיקו?
רוצים חלם, הגענו לתחנה.

מעשים שהיו
נסעתי אחרי אוטובוס שבחלקו האחורי התנוססה פרסומת הקוראת לממשלה להחיל תקנות שיחייבו התקנת טכוגרף דיגיטלי בכל כלי הרכב כמצוין בתקנה 364(ד). המפרסם הוא אחד מוועדי העובדים, שלטענתו מייצג ועדי עובדים נהגי אוטובוסים.
אציין פה כמה עובדות. טכוגרף דיגיטלי כבר קיים בעולם יותר מ-25 שנה. בשנת 1994, בהיותי קצין הבטיחות של חברת דן, זומנתי לפגישה באחד ממפעלי התעשייה האווירית. הציגו בפניי חידוש אדיר - פיקוח טוב יותר מטכוגרף: תקשורת לוויינים שתדווח בכל רגע על מהירות הנסיעה של האוטובוס, מקום הימצאו, אופן הנהיגה ועוד. אז הרעיון היה חדשני עד כדי דמיון. המנהלים שפגשתי ביקשו ממני להמליץ להנהלת דן על המערכת. אמרתי שהכול נשמע נהדר, רק צריך לשכנע את משרד התחבורה, שכן מאחר שהמערכת מייתרת את הטכוגרף המותקן בכלי הרכב על פי חוק, שר התחבורה צריך לתקן תקנות שיפתרו את מי שמתקין את המערכת מהטכוגרף. תגובתם: את המשוכה של משרד התחבורה ניסינו לעבור, אך נכשלנו.
בתחילת שנות האלפיים זומנתי עם כמה מעמיתיי, כנציגי ארגון קציני בטיחות עצמאיים, לפגישה במשרד התחבורה בירושלים עם יצרני הטכוגרף הדיגיטלי ומשווקיו. בפגישה השתתף בין השאר גבי בן הרוש כנציג בעלי המשאיות. לאיגוד קציני בטיחות, שמצהיר שהוא מייצג את כל קציני הבטיחות, לא היה שם נציג. לנוכחים ניתנה הרצאה מעניינת על יכולות הטכוגרף הדיגיטלי ויתרונותיו. על שאלה חשובה אחת, משרד התחבורה שארגן את הכנס, לא ידע לתת תשובה: האם שימוש בטכוגרף דיגיטלי יפתור את בעלי הרכבים (משאיות ואוטובוסים) מהעונש של דיסקת הטכוגרף המיושנת? נציג משרד התחבורה אמר בפשטות: לא יודע כמה זמן ייקח לשנות את התקנות.

כישלונו של ישראל כץ
השר ישראל כץ שימש שר התחבורה כעשר שנים, שלוש ממשלות. כ"לקוח" של משרד התחבורה בהיותי קצין בטיחות בתעבורה, לא התרשמתי מיכולותיו.
מכשיר הטכוגרף הוא לא עיקר הסיפור. הוא רק מלמד על חוסר היכולת לקבל החלטה נחוצה, שלקופת המדינה לא הייתה עולה ולו אגורה אחת, אבל תרומתה לבטיחות בדרך עצומה. הרי ידוע שטכוגרף דיגיטלי מותקן בכל רכב המיובא לארץ שמשקלו שמונה טונות ומעלה. יצרני הרכב לא מוכנים להתקין טכוגרף מכני במקום הדיגיטלי, לכן יבואנים מתקינים טכוגרף מכני נוסף לדיגיטלי הקיים.

פנייה לשרת התחבורה החדשה
מכשיר הטכוגרף המיושן הוא רק דוגמה למחדל. הצלחתך היא הצלחת הציבור כולו. בני לך בבקשה סדר עדיפויות. למשל, הכריחי את משרד החינוך לבנות תוכנית ראויה לחינוך תעבורתי מגיל הגן ועד לסיום התיכון. את הלימודים יעבירו מורי נהיגה, קציני בטיחות ומי שיוכשר במיוחד לכך, תעמדי על כך שמקצוע הנהיגה יוכר כמקצוע, אלצי את הממשלה להבין שעם כל ההכרה ביכולות הטכנולוגיה, בשנים הקרובות המדינה תזדקק לנהגים מקצועיים, ולכן יש לבנות מהתחלה את מקצוע הנהג המקצועי. נהג מקצועי הוא היום לא יותר מחלטורה, ששר התחבורה הקודם לא עשה דבר לשנותה או למקצעה. חייבים לקבוע כללים ותמריצים לנהגים מקצועיים, חייבים לקבוע השתלמויות מפוקחות, ולשם כך יש להכשיר מפקחים לבדיקת עבודתם של מורי הנהיגה וקציני הבטיחות בתעבורה. פיקוח על לימוד מקצועות התחבורה הוא לא דבר הנתון לשיקול דעת, הוא דבר הכרחי.
אם תחליטי להיות מקצועית, תאפשרי לרלב"ד (הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים) לחזור לעצמאותה, כפי שהיה מתחילת דרכה, תתקצבי את המוסד החשוב הזה, תכבדי את המלצותיו, והעיקר זכרי: לא הכול פוליטי, לכן מותר לך, ואפילו רצוי, לגייס כוח אדם מקצועי מתוך מבחר אנשים טובים שקיימים בתחום התחבורה.

דואר אלקטרוני לתגובות: tiko123@walla.co.il