המחוקק הישראלי משתדל, בלשון המעטה, לא להקל את חייו של משלם המיסים הישראלי, ומתאמץ בכל כוחו לסתום כל פירצה שמאפשרת למישהו, רחמנא לצלן, ליהנות מהטבת מס כלשהי. הוותיקים בינינו זוכרים ודאי את השינויים התכופים הנוגעים להכרה לצרכי מס ברכב מסחרי שהיו אצלנו לפני שנים לא רבות.
את מי שהנושא אינו מוכר לו לא אלאה בפרטים, ורק אציין שלקראת סוף המאה הקודמת שונו התקנות בנושא זה מספר פעמים, בעיקר מכיוון שבכל פעם נמצאו פירצות שאפשרו לבעלי רכב ליהנות מכל יתרונות המיסוי של רכב מסחרי, ברכב מפואר. הפירצות הגדולות היו קשורות תמיד לכלי רכב אמריקניים. הוותיקים ביניכם בוודאי זוכרים את ג'י.אמ.סי ספארי שהיה להיט גדול בקרב בעלי מלאכה, והרבה לפניו הייתה אל-קמינו חביבת הקבלנים.
ברגע שהוחלט שרכב במשקל כולל של עד 3.5 טונות לא ייהנה מהטבות מיסוי כלשהן, נשארה למעשה קבוצת אחת של רכב מסחרי שמהווה סוג של פירצה, וגם היא של כלי רכב אמריקניים. הכוונה כמובן לטנדרים האמריקניים הגדולים, שנחשבים בגלל משקלם למשאיות ונהנים מכל יתרונות המיסוי הנובעים מכך, אבל מציעים חוויית נסיעה שמעט מכוניות יוקרה מציעות, ומחיריהם נמוכים בהרבה. למעשה, טנדר אמריקני מפואר עולה לפני מע"מ (שמוכר) בערך כמו טנדר יפני בגודל רגיל כולל מע"מ (שלא מוכר).

כוח בחוץ, יוקרה בפנים

מי שמכיר את הטנדרים האמריקניים האלה רק מבחוץ, מתרשם ללא ספק מהעיצוב השרירי והמוחצן ומיכולות הנשיאה הגבוהות, ורואה בהם אולי כלי עבודה גדולים וחזקים. אבל מי שרכש רכב כזה, או נסע בו, מבין שתוכו אינו כברו. אם בחוץ הטנדרים האלה משדרים בעיקר כוח (נתעלם לרגע משפע ה"ניקלים" שמעטרים אותם), בפנים הם משדרים יוקרה צרופה. כדי לסבר את האוזן, ראם 2500 החדש, בגירסת Limited המאובזרת, מצויד במערכת שמע של הרמן-קרדון, עם 17 רמקולים, מגבר 750 ואט שמספיק להופעה חיה בפארק הירקון, מושבים קדמיים מאווררים ומחוממים עם זיכרון, פנסים ראשיים LED, פתיחה חשמלית של דלת תא המטען והתנעה מרחוק, וכמאמר השיר, זוהי רק ההתחלה-לה-לה.
את ראם בחנתי לאחרונה לפני קצת יותר משנה, אבל כשיצא הדגם החדש לא יכולתי להתאפק, ולקחתי אותו שוב לנסיעת מבחן בת שלושה ימים. אני יכול להגיד לכם בוודאות ששלושה ימים זה לא מספיק זמן כדי ללמוד את כל המערכות של הרכב, שמופעלות באמצעות מספר עצום של לחצנים ומתגים, ולהשתלט על מסך מגע 12 אינץ' ענק שממוקם בקונסולה המרכזית. מצד שני, שלושה ימים זה מספיק זמן כדי ליהנות מחוויית נהיגה שאין לה אח ורע, וליתר דיוק, שרק אחיה הטנדרים האמריקנים הגדולים האחרים מסוגלים להעניק.
הדגם שבחנתי היה ראם 2500, הגירסה ה"קלה" שהוצגה לראשונה בשוק שלנו לפני כשנה. הוא מצויד בקפיצים סליליים מאחור, במקום קפיצי העלים המופיעים בגירסה הכבדה, 3500. אגב, לעומת הגלגולים הראשונים שלו, שנקראו דודג' ראם, שם המותג שונה לפני מספר שנים לראם בלבד, והשם דודג' נעלם מהשטח, לפחות בדגם זה. השם ראם מופיע אינספור פעמים ברכב, על כל משטח וכל מסך אפשרי, ואפילו בתוך הפנסים הראשיים. שלא תשכחו, חלילה.

אבזור

הדגם הקודם שבחנתי היה מאובזר למשעי, והדגם הזה מתעלה עליו, עם תוספות כגון מראות צד מפוצלות ששני החלקים שלהן ("רגיל" ו"פנורמי") מתכווננים בנפרד חשמלית. המראות כוללות גם פנס בתחתיתן המאיר לאחור בעוצמה ומקל את הטיפול בגרור.
אולי במקום להתמקד באביזרי היוקרה - אל דאגה, עוד נחזור אליהם - נדבר על אביזרי הבטיחות של ראם. החידוש בדגם החדש הוא בקרת שיוט מסתגלת, ששומרת הן על מהירות קבועה הן על מרחק קבוע מהרכב שמלפנים. המערכת פועלת בכל מהירות ומסוגלת להביא את הרכב לעצירה מלאה, כך שהיא טובה לשימוש הן מחוץ לעיר הן בנסיעה עירונית פקוקה.
מערכות אחרות שמופיעות לראשונה הן מערכת ניטור שטחים מתים, שמתריעה באמצעות משולש כתום מהבהב במראה המתאימה אם ישנו רכב בשטח המת בצד שאליו מתכוון הנהג לפנות, ומערכת התרעה על תנועה חוצה מאחור. מלבד מערכות אלה קיימות המערכות המוכרות מהדגם הקודם: בלימה אוטומטית, אזהרת התנגשות קדמית, בקרה למניעת התהפכות, סיוע לזינוק בעלייה, מערכת עזר לבלימה בכביש רטוב וכמובן כל המערכות המקובלות האחרות. כמעט. בולטת בהיעדרה מערכת מקורית להתרעת סטייה מנתיב - התרעה זו מתקבלת באמצעות מערכת מובילאיי בהתקנה מקומית.

מנוע

הבלימה מתבצעת באמצעות ארבעה בלמי דיסק, ומלבד כל מערכות העזר לבלימה, היא מסתייעת בבלם מנוע ("אגזוז ברקס") המסוגל לפעול בשתי דרכים: בעקבות הרפיה מדוושת ההאצה או בעקבות לחיצה על דוושת הבלמים. הדבר טוב מאוד לנסיעה ממושכת במורד עם מטען גבוה, שהרכב הזה בהחלט מסוגל לשאת. הוא עצמו שוקל 3.5 טונות, מסוגל לשאת מטען של קצת מעל טונה ולגרור גרור במשקל של 3.5 טונות.
כדי להניע את כל המשקל הזה מצויד ראם במנוע דיזל עתיר נפח מתוצרת קאמינס, שם שזוכה לאזכור על בתי הגלגלים הקדמיים. הוא מפיק אותו הספק כמו הדגם היוצא - 370 כוחות סוס, אך המומנט שלו גדל מ-110 קג"מ ל-117 קג"מ. אגב, סוס העבודה של הדגם, ה-3500, מגיע עם 400 כוחות סוס ו-138 קג"מ.
המנוע משודך לתיבת הילוכים אוטומטית בעלת שישה הילוכים שאפשר להחליפם ידנית, לא באמצעות ידיות על גלגל ההגה כי אם באמצעות ידית קטנה מצידו הימני. האמת, לא השתמשתי בה. מה זה, פרארי?

עיצוב ותא הנוסעים

מבחינת העיצוב, ראם דומה מאוד לדור הקודם, אם כי החזית הרבה יותר מרשימה, וכוללת כעת פנסים ראשיים LED ושפע של כרום. ליתר דיוק, מפגן ראווה של כרום מכסה את החזית מקצה לקצה.
העיצוב בפנים חדש לחלוטין, ובכלל זה צג 12 אינץ' במצג אנכי שמאפשר שליטה בכל מערכות הרכב. ברכב חמישה מושבים. בין המושבים הקדמיים נמצאים קונסולה גדולה מאוד עם שפע של תאים ומגירות ומשטח טעינה אלחוטי לטלפון סלולרי. בגירסאות המאובזרות פחות, ראם מגיע עם שישה מושבים, כשהמושב האמצעי מלפנים קטן למדי.
הבטחתי התייחסות לאבזור. הרשימה ארוכה, אז אעשה זאת בקצרה, ואציין רק את הדברים המעניינים יותר: מראות צד מפוצלות לשני חלקים, שניהם מתכווננים חשמלית, וניתנות גם לסיבוב למצב אנכי שממקם אותן רחוק יותר לצורך גרירת גרור גדול; מדרגות צד חשמליות מקלות את הטיפוס לתוך תא הנוסעים, נפתחות ונסגרות עם הדלתות; אפשר להתניע את הרכב מרחוק כדי שיתקרר קצת לפני שנכנסים אליו (או יתחמם בחורף הצפון האמריקני); פתיחת הדלת האחורית של הארגז חשמלית, באמצעות מתג בתא הנהג או המפתח החכם, אבל הסגירה ידנית; את מערכת השמע כבר הזכרתי, אבל מערכת המולטימדיה Uconnect ראויה אף היא לאזכור, עם תאימות ל-Apple Car Play ו-Android Auto, ושפע של כניסות USB ו-USB-C ברחבי תא הנוסעים. על הצג הגדול של המערכת שמוגבל לדגמי LIMITED, ניתן לצפות בתמונות מהממות מהמצלמות הממוקמות סביב המרכב, בכלל זה מבט ממעוף הציפור על הרכב וסביבתו הקרובה.
תא הנוסעים מצויד גם בשפע של תאי אחסון בכל גודל וצורה, בלוח המכשירים, בדלתות, בין המושבים, מתחתם ומתחת לשטיח הריצפה. וצריך להזכיר את תיבות ה-RAMBOX, תאי אחסון בדפנות הארגז, שכוללים שקע 115 וולט. שקעים כאלה קיימים גם בתא הנוסעים, מלפנים ומאחור.
על הנהיגה ברכב אין מה להרחיב את הדיבור, מכיוון שהיא אינה שונה מהותית מהדגם הקודם. המנוע אולי מעט שקט יותר, אבל הנוחות הכללית לא השתנתה, ומערכת המתלים קופצנית מעט בנסיעה ללא עומס. עם קוטר סיבוב של 14.8 מטרים, ראם אינו ממש קל לתמרון בעיר, ותא המנוע הענק מלפנים גורם לשטחים מתים רבים, אבל ברגע שמגיעים לכביש הפתוח, שוכחים מהכול ונהנים מחוויית שיוט מלהיבה. הביטוי "מלך הכביש" בהחלט מסתדר עם הרכב הזה. את המחיר משלמים בתחנת הדלק. תצרוכת הדלק במבחן שלי - ללא עומס, בעיקר מחוץ לעיר, עם רגל כבדה יחסית - הייתה 6.7 ק"מ לליטר, בדיוק כמו בדגם היוצא.

סיכום

לחייך כל הדרך לבנק. זו התחושה שהעניק לי ראם. לחייך בגלל העיצוב המוחצן, בגלל הנאת הנהיגה והעוצמות המופרכות, ולחייך שבעתיים בגלל הטבות המס המופלגות, ומחיר של 280 אלף שקלים בגירסה שנבחנה.
בארצות הברית, אגב, בקרב בין שלושת הפיק-אפים הגדולים, נישל ראם את סילברדו מהמקום השני, אבל הוא עדיין מפגר אחרי המוביל הנצחי, סידרה F של פורד.

[image_gallery]